דליפת שתן במאמץ היא מצב בו בורח מעט שתן ללא כוונה בזמן פעילות גופנית כלשהי. 
אצל אנשים עם מערכת שתן תקינה, אין כמובן דליפת שתן במאמץ ומערכת השתן יודעת להחזיק את השתן בשלפוחית גם כאשר מעלים את הלחץ התוך בטני. במקרים אלה, שרירי מערכת השתן הכוללים את שרירי שלפוחית השתן, הסוגרים, שרירי צינור השופכה בגברים ושרירי רצפת האגן בנשים פועלים כשורה ומונעים מהשתן לצאת החוצה.
במקרים בהם מופיעה דליפת שתן במאמץ, בדרך כלל קיימת פגיעה קודמת בשרירים המדוברים, בעצבוב שלהם או במרכיבים חשובים אחרים, אשר מאפשרים לשתן לברוח בזמן מאמץ.
מערכת השרירים האחראית על החזקת השתן בשלפוחית
על מנת לשלוט במתן השתן, קיימים מספר סוגי שרירים המסייעים לכך:
- שרירי רצפת האגן – שרירים חשובים ביותר אשר מאפשרים את השליטה במתן השתן בעיקר בנשים. שרירים אלה נמצאים בחלקו התחתון של האגן, וכיווץ שלהם מסייע להחזיק את השתן ומונע את יציאתו החוצה. פגיעה בשרירי רצפת האגן (כפי שקורה בהריון, לאחר לידה או בגיל המעבר) גורמת כמובן לבריחת שתן.
- שרירי השוער – שרירי השוער הם שרירים טבעתיים אשר תפקידם הוא להתכווץ סביב צינור השופכה ולמנוע את יציאת השתן החוצה. פגיעה בשרירי השוער עצמם או בעצבוב שלהם גורמת לכן לדליפת שתן.
- שרירי שלפוחית השתן – נקראים גם "שרירי הדטרוסור", ויכולת המתיחה שלהם חיונית על מנת לאפשר את התרחבות שלפוחית השתן המאפשרת לה להתמודד עם נפח השתן. פגיעה בשרירי שלפוחית השתן עלול למנוע את התרחבות השלפוחית ולגרום לכך שעליה בלחץ תגרום ליציאת השתן החוצה.
כפי שניתן להבין, כל פגיעה באחת ממערכות השרירים האלה מונעת את השליטה הטבעית במתן השתן ומאפשרת לשתן לברוח החוצה בזמן מאמץ ובעיקר בזמן עליה בלחץ התוך בטני.
דליפת שתן במאמץ בנשים
דליפת שתן במאמץ שכיחה בעיקר אצל נשים, ובעיקר על רקע פגיעה בשרירי רצפת האגן. המבנה האנטומי של הנשים מתבסס מאוד על שרירי רצפת האגן כאמצעי לשליטה על השתן, ולכן כל פגיעה בשרירים אלה מגבירה את הסיכון לדליפת שתן במאמץ. קיימים מספר גורמים אשר גורמים לפגיעה ברצפת האגן ולדליפת שתן בנשים:
- הריון ולידה – במהלך ההריון ולאחר הלידה, שרירי רצפת האגן נפגעים ונחלשים, ולכן במקרים רבים נשים רבות סובלות מבריחת שתן לאחר הלידה. הפגיעה במקרים אלה מופיעה על רקע התרחבות האגן, העליה בלחץ על השרירים כתוצאה מנוכחות העובר ולאחר חבלה משמעותית במהלך הלידה.
- גיל המעבר – גיל המעבר מאופיין בירידה בהפרשת אסטרוגן, אשר נחשב להורמון חיוני לתפקוד שרירי רצפת האגן והשליטה על השתן. ולכן, נשים רבות סובלות מדליפת שתן לאחר גיל המעבר ונדרשות לטיפול.
- השמנה – משקל עודף גורם גם כן לעליה בלחץ על שרירי רצפת האגן, ולכן מגביר את הסיכון לדליפת שתן במאמץ בנשים.
- חוסר פעילות גופנית – גורם לחולשה כללית של שרירי הגוף ופוגע גם בשרירי רצפת האגן, ולכן מגביר את הסיכון לדליפת שתן בנשים.
ניתוח ערמונית כגורם לבריחת שתן אצל גברים
אצל גברים, האנטומיה ומערכת השרירים האחראים על השליטה בשתן פועלים בצורה תקינה, ודליפת שתן במאמץ אינה שכיחה. עם זאת, אחד הסיבוכים של ניתוחי ערמונית הוא פגיעה באחת ממערכות השרירים האלה או בעצבובן ודליפת שתן, ולכן דליפת שתן אצל גברים מופיעה בעיקר אצל כאלה שעברו ניתוחי ערמונית.