שאלות ותשובות

בחירת טיפול זה לא משחק! בחרו נכון –
המרכז לטיפול בבריחת שתן!

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

בריחת שתן, או דליפת שתן, הוא מצב של היעדר שליטה (חלקית או מלאה) על מתן השתן. אישה הסובלת ממנה עלולה לחוש בריחת שתן בכל שלב למעשה, גם אם בחלק מהמקרים בריחת השתן תלויה בפעולות הספציפיות שהיא מבצעת.

האבחנה העיקרית הנעשית כיום, והיא בין דליפת שתן במאמץ לבין דחיפות במתן שתן.

המקרה של דליפת שתן במאמץ הוא השכיח יותר בקרב כל בני הגילאים, גברים ונשים כאחד.

במצב הזה חלה פגיעה משמעותית ברצועות ובשרירים אשר תפקידם בשגרה הוא להעניק את התמיכה החיונית כל כך לשלפוחית השתן.

בעקבות היחלשות שרירי רצפת האגן מתרחשת גלישה של שלפוחית השתן כלפי מטה. כאשר מתווסף למשוואה מאמץ גופני והפעלה של הלחץ התוך בטני, פעילות הכיווץ של שרירי השופכה אינה נעשית בצורה ראויה – אחת ההשלכות האפשריות העיקריות של כך היא בריחת שתן.

במצבים אלו ה"מאמץ" המוגדר הוא פעילות גופנית כמו ריצה, הרמה של משאות כבדים, עיטוש, צחוק, שיעול וכן הלאה.

דליפת שתן במאמץ עלולה להתגבר או להחמיר אצל נשים אשר אצלן חלה פעמים רבות פגיעה בשרירי רצפת האגן ובאיברים הסמוכים בעקבות הריונות, לידות מרובות או טראומיות, שינויים הורמונליים החלים לקראת ובמהלך גיל המעבר ועוד.

התרחיש השני הוא דחיפות במתן שתן. במצב הזה האם עלול לתת שתן בצורה בלתי רצונית, לאחר שהוא מגלה דחף עז לעשות זאת.

הנקודה המרכזית היא שפרק הזמן שחולף מהרגע בו חשים לראשונה בדחף לתת שתן ועד שעושים זאת בפועל הוא קצר, כאשר בריחת שתן עלולה בהחלט להקדים את מתן השתן.

התכווצות השלפוחית ובריחת שתן כתוצאה מכך מתרחשת פעמים רבות במהלך השינה, בעת שתיית נוזלים או אפילו כאשר שומעים זרימת מים.

לבעיה יש בסיס נוירולוגי מובהק והיא עלולה להיות מוחמרת במצבים שונים, דוגמת לחצים נפשיים, מחלות כרוניות, גיל מתקדם, בלוטת תריס בלתי מאוזנת ועוד.

דליפת שתן במאמץ עלולה להתגבר או להחמיר אצל נשים אשר אצלן חלה פעמים רבות פגיעה בשרירי רצפת האגן ובאיברים הסמוכים בעקבות הריונות, לידות מרובות או טראומיות, שינויים הורמונליים החלים לקראת ובמהלך גיל המעבר ועוד.

דחיפות במתן שתן שכיחה יותר בגילאים 50 ומעלה וכן בנשים צעירות לאחר לידה.

קבוצת סיכון מוגברת לבריחת שתן היא נשים, כאשר הבריחה מושפעת ולעיתים נובעת ממצבים סטנדרטיים בחיי האישה דוגמת הריון או לידה.

הגיל מהווה פקטור חשוב נוסף, כאשר עם השנים נחלשות מערכות ההגנה של הגוף וגם השרירים. שילוב של כך עם אורח חיים פאסיבי, מנת חלקם של רבים בגיל מבוגר, עלול להגדיל את הסבירות לבריחת שתן. לבעיה יש גם בסיס גנטי מוצק, כאשר היסטוריה משפחתית של בריחת שתן במידה זו או אחרת מגדילה את הסבירות שאדם מסוים יחוו אף הוא את הבעיה.

יכול בהחלט להיות קשר בין אורח החיים שלנו לבין בריחת שתן. גם כאשר הקשר בין שני הפרמטרים אינו ישיר, אלא יש הרבה משתנים מתערבים, יכול בהחלט להיות שכמה שינויים נקודתיים באורח החיים שלנו יכולים לעשות את ההבדל.

שמירה על משקל גוף תקין תקטין את הלחץ על שלפוחית השתן, מה גם שהיא מומלצת מאלף סיבות אחרות. כדי להשיג אותה נדרשת פעילות גופנית, שיכולה בהחלט להיות מכוונת במידה מסוימת לחיזוק השרירים אשר היחלשותם מסבירה בריחת שתן.

תמצאו כיום מגוון עצום של תרגילי פיזיותרפיה המיועדים למטרות האלה בדיוק, כמו גם שיטות שאחת התכליות העיקריות שלהן היא חיזוק שרירי רצפת האגן (השיטה המרכזית בהקשר הזה היא שיטת קיגל, הנפוצה בעיקר בקרב נשים הסובלות מבריחת שתן).

ניתן להתחיל תוכנית טיפולים עם בעל מקצוע, ולצד זה לבצע תרגילים שיעבדו על שרירי רצפת האגן, הירכיים הפנימיות וכן הלאה.

התזונה משחקת תפקיד משמעותי בקביעת משקל הגוף שלנו, ועשויה להיות בעלת השפעה ישירה יותר מבחינת בריחת השתן.

ההמלצה הברורה היא לצמצם משמעותית את צריכת המאכלים המגרים את שלפוחית השתן, ולכן עלולים להגדיל את הסיכויים לבריחת השתן: מאכלים ומשקאות עמוסים בקפאין, משקאות אלכוהוליים, משקאות מוגזים, מאכלים חריפים במיוחד ואפילו חלק מהפירות והירקות הנחשבים לבריאים באופן כללי: עגבניות, למשל, הן חומציות ולכן עלולות להחמיר את בריחת השתן.

בגזרת הפתרונות הטבעיים תמצאו המלצות שונות לטיפול בבריחת השתן. כמובן שלא כולם מוכחים מבחינה מחקרית, אבל מנגד מדובר בפתרונות זמינים שיש שיטענו בפה מלא שהם שעשו עבורם הבדל משמעותי.

בין הפתרונות האלה ניתן למנות משקה פטל טבעי או משקה שומר, סוגים שונים של צמחי מרפא (שן הארי, צמח בוכו ואחרים), פטרוזיליה, תה סלרי, זנב תירס ואחרים. קיימים כיום צמחי מרפא ותמציות הומיאופתיות המיועדים להקטין את מימדי הבעיה.

אפשר בהחלט להרכיב תפריט תזונתי בעזרתו של בעל מקצוע, תפריט הלוקח בחשבון את מאפייני האדם, סוג בריחת השתן, דרגת החומרה של הבעיה ועוד. במקרה של שינויים משמעותיים מדי בתפריט מומלץ לבצע בדיקות כלליות מפעם לפעם כדי לראות האם לא נוצרים חוסרים תזונתיים חמורים בגוף, הנחשבים לבעיה לא פשוטה כשלעצמם.

השמנת יתר כרוכה בעליית הלחץ על שלפוחית השתן, מה שעלול לגרום לבריחת שתן או להחמיר בעיה קיימת. עישון הוא פעולה נוספת שכדאי להימנע ממנה, מה גם שמעבר להגדלת הסיכויים לבריחת שתן היא מסכנת חיים.

בריחת שתן בעת פעילות גופנית – יש אנשים המגלים כי בעת ריצה עולה אצלם בצורה משמעותית הסבירות לבריחת שתן. אותם אנשים עלולים לחשוב כי ריצה היא הבעיה, למרות שהתמונה כמובן שונה: בריחת השתן במהלך המאמץ היא למעשה סימפטום המעיד על כך שדבר מה שאינו כשורה מתרחש מתחת לפני השטח ומצריך אבחון וטיפול.

לידה או הריון – ציינו קודם לכן כי קבוצת סיכון מוגברת לבריחת שתן היא נשים, כאשר הבריחה מושפעת ולעיתים נובעת ממצבים סטנדרטיים בחיי האישה דוגמת הריון או לידה.

גיל הסובלים מבריחת שתן – הגיל מהווה פקטור חשוב נוסף, כאשר עם השנים נחלשות מערכות ההגנה של הגוף וגם השרירים.

אורח חיים פאסיבי בגיל מבוגר והעדר פעילות -עלול להגדיל את הסבירות לבריחת שתן.

בסיס גנטי – לבעיה יש גם בסיס גנטי מוצק, כאשר היסטוריה משפחתית של בריחת שתן במידה זו או אחרת מגדילה את הסבירות שאדם מסוים יחוו אף הוא את הבעיה.

אורח החיים – משפיע במידה רבה על הבריאות, וזה נכון גם במקרה של בריחת שתן. זה מתחיל עם הרגלי התזונה המערביים בעת המודרנית, שהם למרבה הצער הכול חוץ מבריאים בחלק מהמקרים: האדם הממוצע צורך מאכלים ומשקאות רבים המגרים את השלפוחית, דוגמת משקאות אלכוהוליים, מזונות עמוסים בקפאין או בסוכרים ועוד.

קשה לפספס את האותות הפיזיים והלא נעימים של בריחת שתן.

קל מאוד להבין מתי מתרחשת בריחת שתן, ולפעמים גם את דרגת החומרה שלה (חשוב לציין בהקשר הזה שגם דליפה של טיפות בודדות היא בגדר צרה צרורה).

בכל זאת חשוב לאפיין את דפוסי הבעיה ולזהותם, ידע שיקל על הרופא המטפל לדעת מול מה עשויים להתמודד ואיך עושים זאת.

ההמלצה הראשונה היא לא להתבסס על הזיכרון או על התיאורים הכלליים המעורפלים. רצוי שכל אישה המגלה אצלה בריחת שתן יותר מפעם אחת תנהל "יומן השתנה", ובו רישומים של מועדי מתן השתן, הנסיבות בהן בריחת השתן מתרחשת (למשל במהלך ריצה או בשעות הלילה) וגם תיאור של השתן.

גוון השתן למשל עשוי להעיד על הבעיה, כאשר בחלק מהמקרים חווים בריחת שתן עם דם.

לצד זה הרופא אמור לבצע תשאול מקיף של המטופל, למשל מבחינת מחלות הרקע או ההיסטוריה הרפואית של בני המשפחה שלו.

הרופא המאבחן צפוי לבצע בדיקה גופנית או גינקולוגית בסיסית, בכוחה לשפוך אור נוסף על הבעיה ומימדיה.

בדיקות מעבדה הן מרכיב בסיסי נוסף בשאלת האבחון, כאשר הבדיקות בוחנות את הרכב השתן. תרביות שתן מאפשרות לאתר חיידקים בשתן, בעוד שבדיקות דם כלליות דפוסים אחרים של הבעיה.

פעמים רבות מבינים כי נדרשות בדיקות הדמיה לבחינת מקיפה של האזור, דוגמת בדיקת אולטרה סאונד או CT.

יש מקרים בהם אין מנוס אלא להיכנס לתוככי הגוף, יעד שניתן להגשים בשתי שיטות אבחון עיקריות. בדיקה אורו-דינמית מיועדת ליצור את ההבחנה הנדרשת בין פעילות יתר של שלפוחית השתן לבין בריחת שתן במאמץ, שני מצבים שהגבולות ביניהם עשויים להיות מטושטשים.

הבדיקה מתבצעת בהחדרה של צנתר דק אשר בקצהו חיישן אלקטרוני לתוך השלפוחית, מילוי השלפוחית במים, רישום הלחצים והקיבולת שלה ולאחר מכן רישום נוסף לאחר התרוקנותה של השלפוחית. דרך בדיקה אורו-דינמית אפשר לאתר קושי בהתרקנותה של השלפוחית, פגיעה שחלה בשרירים הרלוונטיים ועוד. היא מהווה כלי מרכזי לאבחון המצב טרם ביצוע ניתוחים כירורגיים.

בדיקה משמעותית נוספת היא ציסטו-סקופיה, על שם המכשיר הקשיח או הגמיש המוחדר לגוף במסגרתה (ציסטוסקופ). גם באמצעות בדיקה זו ניתן לבחון את מצב השופכה ושלפוחית השתן מבפנים, לאתר בעיות, גידולים, מחלות וכשלים אחרים. ציסטו-סקופיה היא גם כלי טיפולי מהשורה הראשונה, כאשר בשיטה זו ניתן לכרות גידולים, להוציא אבנים, להעביר צנתרים וכן הלאה.

יש אנשים הסבורים כי בריחת שתן תחלוף מעצמה, אבל בפועל מדובר במצב רפואי שמצריך אבחון מדויק וטיפול:

ככל שמקדימים לעשות זאת, כך ההתמודדות צפויה להיות פשוטה פי כמה. אחד הטיפולים המסורתיים לבריחת שתן הוא כמובן תרופות, הנחלקות לסוגים שונים.

תרופות אנטי כולינרגיות מיועדות להיקשר לקולטנים אשר נמצאים בשלפוחית השתן, להביא להרפיה שלהם ולהפחית את ההתכווצויות הבלתי רצוניות של השריר בשלפוחית. בכך ניתן להחזיר במידה מסוימת את השליטה באופן מתן השתן, אבל אליה וקוץ בה: תופעות הלוואי של תרופות מהסוג הזה הן בהחלט נפוצות, ובכלל זה קיים סיכום לעלייה בזיהום המופיע בדרכי השתן. במצב זה הבעיה עלולה להימשך או אפילו להחמיר, מכיוון שידוע שאחד התסמינים העיקריים של זיהום בדרכי השתן הוא בריחת שתן הנובעת מחוסר האיזון הנוצר עקב הזיהום או הדלקת.

הטיפול התרופתי כולל במשך לכך חסמים עבור קולטני אלפא, המתאימים לגברים שבריחת השתן אצלם נובעת במידה רבה מגידול בבלוטת הערמונית.

במצב זה סיבי השריר של צווארת שלפוחית השתן צפויים להיות מורפים, וההתרוקנות להיות פשוטה יותר. עבור נשים מוצע בין השאר תכשיר אסטרוגן נרתיקי, המפחית את דחיפות ותכיפות מתן השתן – פתרון היעיל במידה רבה בקרב נשים שהגיעו לגיל המעבר או עברו אותו.

ניתוחים כירורגיים נשמרים בדרך כלל למצבים המורכבים יותר של בריחת שתן, כמו גם לתרחישים בהם השינויים באורח החיים והטיפולים הבסיסיים יותר הוכיחו את עצמם כלא יעילים. קיימים סוגים שונים של ניתוחים, אותם מבצעים על פי מאפייני המקרה ודרגת החומרה שלו.

הניתוח המרכזי הנעשה לצורך זה הוא ניתוח סרט תת שופכתי, הידוע יותר בשמו הלועזי TVT. בשיטה זו ממקמים סרט סינטתי מתחת לשופכה האמצעית. יעילות הניתוח גבוהה יחסית ועומדת לרוב סביב כ-90-80%, אבל מנגד צריך לקחת בחשבון בדרגת הסיכון כאן לא קטנה, תופעות הלוואי בהחלט קיימות ונדרשת לעיתים תקופת שיקום לא פשוטה בכלל.

שילוב בין כמה אופני טיפול הוא אפשרי ולעיתים אף הכרחי. בנוסף לכך רצוי לבצע בקרה אחר קצב ההתקדמות של הטיפול, מכיוון שייתכן שהגוף לא יגיב באופן מיטבי לחלק מהטיפולים. לא פעם מתברר כי יש צורך לבצע "חישוב מסלול מחדש". החדשות הטובות הן שהרפואה המודרנית מציעה מספיק דרכים לעשות זאת.

למרבה השמחה, קיימים מוצרים מצוינים שמאפשרים אורח חיים רגיל ללא צורך בנטילת תרופות כלשהן.

מוצרי הספיגה השונים, ביניהם ניתן להזכיר חיתולים למבוגרים, מכנסיים, מכנסונים, תחתוניות, סדינים חד פעמיים למיטה וכן הלאה מהווים היום הפתרון האולטימטיבי לבעיה.

העיקרון המרכזי הוא שמוצרים אלו סופגיפ לתוכם את השתן, כאשר הוא דולף מן הגוף, ובכך למנוע כל ביטוי חיצוני שלו.

מה שחשוב לא פחות הוא שהמשובחים מבין המוצרים האלו כוללים בתוכם מנגנונים המנטרלים את הריחות הלא נעימים הכרוכים בהפרשות הגוף השונות.

לא קשה להבין את היתרונות המרכזיים של מוצרי הספיגה השונים. מעל הכול, הם מאפשרים לאלו המשתמשים בהם להמשיך בשגרת החיים שלהם מבלי שהם צריכים לחשוש שמא בריחת השתן העתידית תתפוס אותם בלתי מוכנים.

המוצרים נוחים לשימוש ונגישים בכל קנה מידה, כך שמי שמתרגל להשתמש בהם עשוי כמעט לשכוח מקיומם כעבור פרק זמן מסוים.

המחירים משתנים בין הגורמים השונים הפועלים בשדה המשחק, אבל נקודת המוצא היא שבהחלט ניתן למצוא מוצרים משובחים במחירים שווים לכל כיס.

במהלך הבחירה במוצרי ספיגה, חשוב לקחת בחשבון כמה פרמטרים עיקריים.

את המוצרים רצוי להתאים באמצעות בעל מקצוע ותוך שימת דגש על סוג בריחת השתן ממנו סופגים, נסיבות בריחת השתן, תדירות הבעיה, יכולת השליטה על הסוגרים וכן הלאה.

כלל האצבע הוא שככל שבריחת השתן משמעותית יותר, וככל שיכולות השליטה של האדם על מתן השתן מוגבלות יותר, כך רצוי לבחור בפתרונות ספיגה מאסיביים יותר.

מנגד, יש פתרונות המיועדים למצבים של בריחת שתן קלה עד בינונית, כמו גם לשליטה מסוימת בסוגרים.

אז איך יודעים במה לבחור? מעבר לבחינת מאפייני המוצרים וקהל היעד שלהם, אתם בהחלט יכולים לנסות כמה מוצרים ולראות האם הם מתאימים לכם, ובאילו תנאים. ייתכן מאוד שתגלו כי השימוש במוצר מסוים הוא נוח פי כמה בהשוואה למוצר אחר באותה קטגוריה.

מוצר המשלב בין נוחות לבין עבודה יעילה הוא זה שכדאי לבחור בו ברוב המקרים בסופו של יום.

אז מה היה לנו בכתבה:
Picture of רינת בר-לב
רינת בר-לב

מומחית לטיפול בבריחת שתן למבוגרים, מתבגרים וילדים. רינת עם נסיון רב בהתמודדות עם בעיות שליטה על הסוגרים.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב