היפרתיירואידיזם הוא מצב המבטא פעילות יתר של בלוטת התריס וגורם למספר סימנים אופייניים. 
מחקרים שונים הצליחו להראות קשר בין היפרתיירואידיזם לבריחת שתן (בעיקר בנשים), ועיקר מקרי בריחת השתן הם בריחת שתן בלחץ (בשיעול, התעטשות או פעילות גופנית) ובריחת שתן בדחיפות (עליה בפעילות שלפוחית השתן אשר גורמת להשתנה בתדירות גבוהה ויכולת התאפקות מוגבלת).
למרות שכיום לא ידועה הסיבה המדוייקת להפרעה בהפרשת השתן מדובר בתופעה ידועה אשר קיימות מספר השערות לגורמים לה.
היפרתיירואידיזם – עליה בתפוקת השתן גורמת לבריחת שתן
מנגנונים שונים המופעלים כתוצאה מפעילות היתר של בלוטת התריס גורמים לעליה בתפוקת השתן. כתוצאה, שלפוחית השתן מתמלאת מהר יותר ובכמות גדולה יותר של שתן, הגורמת:
- בריחת שתן בדחיפות – כאשר שלפוחית השתן מלאה כל הזמן היא הופכת להיפראקטיבית, וכתוצאה מופיעה עליה בתדירות ההשתנה ותחושת דחיפות המתבטאת על ידי קושי להתאפק.
- בריחת שתן בלחץ – המלאות הקבועה של שלפוחית השתן עלולה להתבטא בדליפה קלה של שתן בזמן עליה בלחץ התוך בטני. בדרך כלל הדליפה מופיעה בשיעול, התעטשות ופעילות גופנית מאומצת.
שתייה מרובה בזמן היפרתיירואידיזם
אחת ההשערות לגבי הסיבה לבריחת השתן אצל חולי היפרתיירואידיזם היא שאנשים הסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס נוטים לתחושת צמא מוגברת ולשתיה מרובה. ככל הנראה, הסיבה לכך היא פגיעה במנגנון הצמא המופעל על ידי אוסמורגולטורים, ומחקרים שונים הראו שאנשים עם יתר פעילות של בלוטת התריס אכן שותים הרבה וכתגובה גם נותנים יותר שתן. תפוקת השתן המוגברת עלולה כמובן לגרום למילוי מוקדם של שלפוחית השתן וכתוצאה לבריחת שתן בלחץ ובדחיפות.
עליה בזרימת הדם גורמת לעליה בתפוקת השתן
השערה נוספת טוענת שמכיוון שחולים הסובלים מהיפרתיירואידיזם מתאפיינים בעליה בזרימת הדם בגוף המתבטאת בעיקר על ידי עליה בקצב הלב, הסינון הכלייתי שלהם מוגבר ולכן תפוקת השתן עולה גם כן. במקרים אלה, הפעילות הכלייתית המוגברת גורמת לעליה בתפוקת השתן, ולכן לבריחת שתן בלחץ ובדחיפות. יש לציין שהשתייה המוגברת שהוזכרה קודם תורמת גם כן לעליה בסינון הכלייתי ולכן שילוב של שני הגורמים גורם לעליה משמעותית בסיכון לבריחת שתן.
הפעלה עצבית ואדרנרגית מוגברת
מלבד השפעת הורמוני התריס על מנגנון הצמא וזרימת הדם בגוף, קיימת גם השפעה על הפעילות העצבית והאדרנרגית בגוף. על פי מספר מחקרים, ההשפעה של בלוטת התריס על מערכות אלה, ובעיקר על המערכת האדרנרגית (אשר מופעלת על ידי אדרנלין) עלולה לגרום במספר מנגנונים לפגיעה ביכולת השליטה על הסוגרים.
שילוב המנגנונים עשוי להביא בסופו של דבר לבריחת שתן, ובעיקר לבריחת שתן בדחיפות. יש לציין שמדובר במנגנון מורכב מאוד אשר עדיין לא הובן עד תום, ואולי בעתיד ניתן יהיה להבין את המנגנון הביולוגי לבריחת השתן במנגנון זה.
טיפול בבריחת שתן אצל חולי היפרתיירואידיזם
היפרתיירואידיזם היא מחלה מסכנת חיים הדורשת טיפול מיידי. ללא טיפול יעיל, ההשפעה של בלוטת התריס על כלל הגוף עלולה להיות מרחיקת לכת ולגרום לסיבוכים שונים ואף למוות. ולכן, השלב הראשון בטיפול הוא איזון הורמוני התריס על פי הפרוטוקולים המקובלים.
יש לציין שבריחת השתן עלולה להמשיך גם לאחר שהחולים הופכים למאוזנים, ומשלב זה יש לטפל בה על פי הדרכים המוכרות כמו טיפולי פיזיותרפיה, שינוי תזונה ואורח חיים, אימון לחיזוק הסוגרים וכו'. במצבים חריגים יש צורך להשתמש בטיפול תרופתי על מנת לסייע בטיפול בבריחת השתן.