ניתוח לכריתת הערמונית הוא ניתוח בו מסירים חלק מהערמונית (או במקרים מסויימים את כולה), 
והוא נחשב לאחת הדרכים לטיפול בהגדלה של הערמונית, בעיקר בסרטן הערמונית. סרטן הערמונית הוא אחד המחלות הקשות ביותר, ונחשב למחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב גברים.
אחד הטיפולים לסרטן הערמונית הוא כריתה רדיקלית של כל הערמונית, בצורה שאינה משאירה כל רקמת ערמונית. במקרים של הגדלה שפירה של הערמונית, ניתן גם לבצע ניתוח חלקי, בו מסירים רק חלק מסויים מהערמונית ובדרך זו מתאפשר מצד אחד להקל על הסימפטומים ומצד שני לשמור רקמת ערמונית.
הסיכון שבדליפת שתן לאחר הניתוח
ניתוח לכריתת הערמונית אינו נחשב לניתוח פשוט, מכיוון שהוא מתבצע באזור בו האנטומיה מורכבת ומסובכת, קיימים עצבים רבים העלולים להיחתך וקשה מאוד להסיר את הרקמה החולה מבלי לפגוע במבנים אנטומיים בריאים. ולכן, אחד הסיבוכים השכיחים ביותר לאחר ניתוחי ערמונית הוא בריחת שתן, וחלק גדול מהמטופלים סובלים מכך לאחר סיום הניתוח.
על פי מחקרים שונים, עד כ- 90% מהמטופלים אשר עברו ניתוח ערמונית סובלים מרמה מסויימת של דליפת שתן (בתלות בסוג הניתוח והטכניקה). עם זאת, אחוז גבוה מאוד ממטופלים אלה רוכשים בחזרה בסופו של דבר את יכולת השליטה על השתן. דליפת השתן לאחר הניתוח יכולה להיגרם עקב מספר סיבות, שהעיקריות בהן:
- פגיעה בצוואר שלפוחית השתן – בלוטת הערמונית נמצאת סביב צוואר שלפוחית השתן, ובמהלך הניתוח פוגעים לעתים באזור זה. למרות המאמצים הרבים לשמור את צוואר השלפוחית, במקרים רבים נאלצים לפגוע בה וכתוצאה מהפגיעה בצוואר השלפוחית עלולה להופיע חסימה של שלפוחית השתן ודליפת שתן.
- פגיעה עצבית – אזור בלוטת הערמונית והאגן בכלל הוא אזור המכיל כמות רבה של עצבים וכלי דם קטנים. במקרים רבים, במהלך הניתוח מופיעה פגיעה בעצבים אשר עלולה לגרום לסיבוכים שונים. הסיבוך העיקרי כתוצאה מהפגיעה העצבית הוא הפרעה בזקפה, אך הפגיעה במערכת העצבים עלולה כמובן גם לגרום לפגיעה קשה בעצבוב שרירי השוער ובאי שליטה על מתן שתן.
- פגיעה בשוער ובשרירי השופכה – במהלך הניתוח עלולה להופיע גם פגיעה קשה בשוער הפנימי ובשרירי השופכה אשר נחשבים גם כן לבעלי תפקיד חשוב בשליטה על השתן. פגיעה בהם גורמת לטונוס שרירי נמוך יותר, וכתוצאה לתפקוד ירוד שלהם ודליפת שתן.
סוגי דליפת השתן לאחר ניתוח ערמונית
בהתאם למבנה האנטומי שנפגע, עלולים להופיע כל סוגי דליפת השתן:
- דליפת שתן במאמץ – מופיעה לאחר עליה בלחץ הבטני, כמו לאחר כיווץ שרירי הבטן או שיעול אשר לוחץ על שלפוחית השתן ודוחף מעט שתן החוצה. במקרה זה, השוער ושרירי השופכה החלשים לא מצליחים להתגבר על הלחץ של השתן ומופיעה דליפת שתן.
- דליפת שתן מדחיפות – מופיעה על רקע התכווצות מוגברת של שרירי שלפוחית השתן על רקע הניתוח, אשר גורמת לדחיפות גדולה מאוד לתת שתן אשר עלולה להסתיים בדליפה.
- דליפת שתן מהפרעה בריקון – לאחר הניתוח עלולה להופיע גם חוסר התרוקנות מלאה של השלפוחית, אשר בסופו של דבר תגרום לדליפת שתן.
רכישה הדרגתית של יכולת השליטה על השתן
אצל רוב המטופלים הסובלים מדליפת שתן אחרי ניתוח ערמונית, יכולת השליטה על השתן חוזרת תוך שנתיים. באמצעות טיפול פיזיותרפי, שינויים באורח החיים ובתזונה והתמודדות נכונה עם דליפת השתן, רוב המטופלים רוכשים את היכולת לשלוט בשתן ויכולים לחזור לאורח חיים תקין לחלוטין. יש לציין שלא תמיד יכולת השליטה על השתן חוזרת, וקיימים מקרים בהם יש צורך בניתוח חוזר או בטיפולים פולשניים אחרים על מנת להתמודד בהצלחה עם דליפת השתן.
