רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם ושרירים והיא חובקת את אברי האגן – שלפוחית, 
רחם ורקטום. מעל אברי האגן מונחים אברי חלל הבטן. תופעות של אי שליטה בסוגרים – בריחת שתן, דליפת צואה, טחורים ושחרור מוגזם של גזים הן תוצאה של שרירי רצפת אגן רפויים.
במצב קיצוני בו ניזוקה רצפת האגן – לאחר לידה, השמנת יתר, עצירות כרונית, לחץ נפשי או עישון כבד – השרירים לא יוכלו לעשות את העבודה ויגרמו לדחיסת האיברים הפנימיים כלפי מטה ובעקבות כך לתופעות אקוטיות כמו: צניחת רחם, צניחת שלפוחית השתן, צניחת מעיים וחולשה מוחלטת של הרקטום.
למרבה המזל רוב שרירי רצפת האגן הם שרירים רצוניים – כיווצם והרפייתם נעשים על פי רצוננו ומכאן שאנחנו יכולים לשפר את תפקודם. חשוב מאוד לתרגל את שרירי רצפת האגן עוד לפני הופעת הסימפטומים שמרמזים על רפיון שרירים.
אבחון מצב שרירי רצפת האגן
- ניתן לפנות אל פיזיותרפיסטית המתמחה בטיפול ברצפת האגן שתוכל להתאים לך את התרגול הרלוונטי למצבך לאחר בדיקה ידנית.
- ביופידבק – סנסורים ממוחשבים המוחדרים לנרתיק או לרקטום שמשקפים על צג מחשב את עצמת הכיווץ וההרפיה של השרירים.
בחירת האימון המתאים
ישנן שיטות רבות לתרגול שרירי רצפת האגן. כל התרגילים עובדים על עקרון של כיווץ והרפיה. כולם כוללים תהליך של זיהוי המצב הפעיל של כל שריר, בידול תחושתי שלו ולשליטה מלאה בתפעול כל שריר בנפרד.
שיטת קיגל
תרגילים שתכנן ד"ר ארתור קיגל, גניקולוג אמריקאי, ומיועדים לטיפול בבריחת שתן. התרגילים מבוצעים בכמה שלבים כשהראשון הוא מיפוי וזיהוי השריר הרלוונטי – שריר שלפוחית השתן. לאחריו מבוצעים תרגילים בהדרגה: תרגילי כיווץ, בדיקה ידנית עצמית של פעולת השריר, תרגילי דחיפה ושחרור והגברת המהירות של הכיווצים והדחיפות לסירוגין.
שיטת פאולה (על פי פאולה גרבורג)
שיטה המבוססת על אימון השרירים הטבעתיים. בבסיסה ההנחה שכל השרירים הטבעתיים בגוף הם מערכת אחת דרכה מקיימים כל האיברים בגוף יחסי גומלין. בתרגולי השיטה המתרגל מפעיל את כל השרירים הטבעתיים הנמצאים בפתחים השונים של הגוף. זוהי תפיסה הוליסטית הרואה בכיווץ ובהרפיה תנועה בסיסית של קיום חיים.
התייחסות כזו אל מנגנון הפתיחה והסגירה של השרירים הטבעתיים, מעניקה חיות, מרגיעה, משפרת את חיי המין, את המערכת החיסונית וכמובן, את שרירי רצפת האגן. את שיטת פאולה מעבירים מטפלים מומחים, בשיעורים פרטיים ובלימוד תרגולים אותם ניתן לבצע במהלך הפעילות היומית – בהליכה, ישיבה ושכיבה.
יוגה
ישנן שיטות רבות ומגוונות של תרגולי יוגה, רובן מתייחסות גם לחיזוק שרירי רצפת האגן. היוגה היא תפיסה הוליסטית המבוססת על הקשר שבין הגוף לנפש. הכרת מערך השרירים; היכולת לבדל ולשלוט בכל שריר בנפרד; הגברת קצב התרגול; הבאת הגוף למצב של גמישות והתמסרות –אלו העקרונות עליהן מבוססים תרגילי היוגה לחיזוק רצפת האגן.
עקרונות לתרגול עצמאי
- כיווץ והרפיה
- התאפקות מבוקרת
- תרגילי ישיבה על כסא ודחיפה תוך כדי כיווץ שרירי רצפת האגן
- כיווץ שרירי הפה (עקרון של שיטת פאולה) – תרגול כיווץ והרפיה של איבר גלוי ונגיש (פה).
- תרגילי קפיצה על כדור פיזיותרפיה
- ביצים סיניות – החדרת ביצים ייחודיות לנרתיק וכיווץ השרירים סביבן
- עמידה על רגל אחת – מחזקת את רצפת האגן
- עמידת ראש – בעמידת ראש מתחזקים שרירי האגן ללא פעולת כיווץ ממוקדת
על פניו נראה שכל התרגילים עובדים על אותן העקרונות. למרות זאת בחירה בשיטה אחת מתוך הבנת העקרונות המנחים אותה יכולה להתגלות כדרך היותר קלה להתמדה ולשיפור כללי של מערך שרירי הגוף, שיפור שיכול להביא איתו הרבה יותר מסתימתה של דליפה.
