כאשר אנחנו מזדקנים אנחנו שמים לב שאנחנו נעשים "רפויים" יותר ממה שהיינו בעבר- 
עור הפנים כבר אינו מוצק וגמיש כפי שהיה, הזרועות מתחילות להרגיש "נפולות" וכך גם השדיים, הבטן ואיברים נוספים.
פרט לשינויים החיצוניים הללו החלים עם הגיל, מתרחש גם רפיון פנימי כתוצאה מהתרופפות של שרירים ורקמות חיבור. רפיון זה יכול להיות חסר סימפטומים, אולם לעיתים הוא מתבטא בצורה שמפריעה למהלך התקין של חיי היום יום.
אחד מהשינויים הללו הוא היחלשות של אזור רצפת האגן, וכתוצאה מכך האיברים בהם רצפת האגן תומכת יכולים "לצנוח" מטה, ליצור לחץ ואף לצאת אל מחוץ לגוף ולגרום לסכנה של זיהום.
רצפת האגן
מדובר באזור המכונה גם "חיץ הנקבים" ואם אנו רוצים לאתר אותו מבחינה אנטומית, מדובר למעשה באזור שנמצא בין הרגליים שלנו. רצפת האגן מורכבת משרירים ורקמות חיבור ויש לה אספקת דם ועצבוב משלה. ברצפת האגן ישנם שני פתחים עיקריים בגוף הגבר- פתח השופכה ופתח פי הטבעת, בגוף האישה, בנוסף לשני הפתחים הנ"ל קיים גם פתח הנרתיק.
רצפת האגן מהווה בסיס לאיברי האגן שנשענים עליה: הרחם, שלפוחית השתן, החלחולת (רקטום) ושאר המעי הגס. צניחה של רצפת האגן מביאה לתמיכה לא מספקת באיברים הללו, דבר שיכול להסתיים בסופו של דבר בצניחה שלהם.
מהי צניחת איברי האגן האגן וכיצד היא מתבטאת?
כאמור, צניחת איברי האגן מתרחשת עקב רפיון של שרירים ורקמות חיבור באזור רצפת האגן. התחושה העיקרית אותה מתארים נשים וגברים, אך בעיקר נשים בהן הבעיה היא נפוצה יותר, היא של לחץ באזור זה.
היחלשות של רצפת האגן שגורמת צניחת איברי האגן ושל איברים יכולה להתרחש עקב מספר סיבות: בנשים צעירות מדובר לרוב על סיבות כמו בעיה תורשתית (על אף שטרם נמצאו הגנים האחראיים לתופעה) או עקב לידה טראומתית בה נעשה שימוש באמצעי עזר כמו ואקום או מלקחיים שגרמו לקריעה של שרירים ורקמות חיבור.
בנשים מבוגרות יותר צניחה של איברי האגן יכולה להתרחש עקב היחלשות "טבעית" של השרירים ורקמות החיבור באזור, או עקב שנים רבות של נשיאת חפצים כבדים או לידות מרובות.
צניחה של הרחם או כיס השתן יבואו לידי ביטוי כתחושת לחץ, תכיפות או קושי במתן שתן ולעיתים בריחת שתן ודלקות חוזרות בדרכי השתן. ייתכנו גם הכתמות דמיות. במקרים חמורים כיס השתן, הנרתיק והרחם יכולים לבלוט החוצה אל תוך הנרתיק או פתח השופכה ובכך לסכן את הנשים הסובלות מהבעיה בזיהומים.
צניחה של הרקטום או המעי הגס באה לידי ביטוי כתחושת לחץ מעל לפי הטבעת ויכולה לעיתים לגרום גם לעצירות המצריכה אפילו ריקון ידני של המעי בבית החולים.
טיפול צניחת איברי האגן
צניחת איברי האגן נגרמת בדרך כלל כשרצפת האגן כבר מוחלשת מאוד. במצב כזה תרגילי פיזיותרפיה וחיזוק עצמי של השרירים הם לא מתאימים מכיוון שמאוחר מידי לפתרון מסוג זה. עיקר הטיפול בבעיה הוא על ידי החדרה של תומכנים כמו "PESSARY" המוחדר אל תוך הנרתיק על ידי גינקולוג ומשמש להחזקה במקום של הרחם וכיס השתן שצנחו.
קיימת אפשרות לבצע ניתוח לפרקוסקופי במהלכו מותקנת רשת בבסיס האגן. רשת זו משמשת לצורך תמיכה באיברי האגן שתמכו, בייחוד בכיס השתן ושלפוחית השתן.
ישנם ניתוחים מורכבים יותר לתיקון צניחת רחם בהם ניתן לקבע את הרחם למקומו הטבעי או להסיר את הרחם לחלוטין. במקרה של צניחת רקטום ניתן ליצור הפרדה מלאכותית בינו לבין הנרתיק ובכך להעלים את הבליטה שהוא יוצר בנרתיק וגם למנוע את הלחץ והקושי שנוצר בזמן יציאה.
הטיפול בבעיות של צניחת איברי האגן הוא מורכב ודורש מעורבות של רופאים גינקולוגים, אורולוגים ומנתחים. חשוב לתת יחס לבעיה זו שכן חוסר טיפול בה, נוסף לכך שהוא פוגע באיכות החיים, יכול גם לגרום לזיהומים ולסכן על ידי כך את הסובלים ממנו.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
שאלות ותשובות בנושא בריחת שתן עם דם – אתם שאלתם והמומחים ענו
