נשים נוטות לסבול מבעיות שליטה על שלפוחית השתן בזמן ההיריון, במידה רבה בגלל השינויים אותם חווה הגוף במהלך תקופה זו.
על פי האיגוד הלאומי להתאפקות, 63% מהנשים התחילו לסבול מתסמיני בריחת שתן במהלך ההיריון, בדרך כלל בשלב כלשהו בשליש הראשון עד השלישי. יחד עם זאת, אין באמור כדי להניח לתופעה לשלוט בחיי אישה בזמן ההיריון וניתן לטפל בתופעה בקלות ובפשטות.
בריחת שתן בהריון תופעה שלא מדברים עליה
למרבה הצער, נשים רבות הסובלות ממצבי בריחת שתן בהריון אינן משתפות את הרופא שלהן בתופעה. לעיתים הן סבורות כי דליפה של כמה טיפות אינה מקור לדאגה, או שהן נבוכות מכדי לדון בבעיה. אך שום כמות של בריחת שתן אינה צריכה להיות נסבלת.
אם תופעת בריחת שתן בהריון הופכת לבעיה במהלך ההיריון, יש להתייעץ עם הרופא, על מנת לקבל טיפול הולם. קיימות שיטות טיפול טובות הממזערות את הסיכון לדליפה מביכה, ומונעות חוסר נוחות.
מדוע מתרחשת בריחת שתן בהריון?
ראשית, יש להבין את תהליך הטלת השתן. אישה יכולה להשתין כאשר השרירים סביב השופכה שלה רגועים, על מנת לאפשר לשתן לזרום מהשלפוחית. לאחר שהסתיימה הטלת השתן, השרירים סביב השופכה מחזיקים כל זרימה חדשה עד שהגוף מוכן לרוקן את השלפוחית שוב.
במהלך ההיריון, חווה הגוף שינויים הורמונאליים, ולחץ נוסף מתרחש על שלפוחית השתן, ועלול לגרום לבריחה, אשר עלולה להתרחש בעת התעטשות, שיעול, צחוק, הליכה, ריצה או פעילות גופנית אחרת.
חוקרים גילו כי גם נשים בעלות היסטוריה של בריחת שתן במשפחה, עלולות לסבול מבריחת שתן במהלך ההיריון, במיוחד בגילאי 35 ומעלה.
תסמיני בריחת שתן בהריון
לעיתים, בהריון קיים קושי להבין האם את חווה בריחת שתן או ירידת מים, המצריכה נסיעה לבית החולים. התסמינים המופיעים בדרך כלל בבריחת שתן מתבטאים באיבוד שתן הנגרם בשל לחץ מוגבר על השלפוחית, כאשר הסוגרים אינם מתפקדים היטב על מנת להחזיק את השתן. במהלך ההיריון, הרחם מתרחב ומפעיל לחץ על שלפוחית השתן. השרירים בסוגר השלפוחית וברצפת האגן יכולים להיות מוכרעים באמצעות מתח או לחץ נוספים ושתן עלול לדלוף עם הפעלת לחץ נוסף כגון שיעול או התעטשות.
אבחון לבריחת שתן בזמן ההריון
יש להקפיד על אבחון נכון של בריחת שתן בהריון, שכן לעיתים הדליפה עלולה לנבוע ממצבים אחרים כגון זיהום או הפרשות מוגברות אחרות. חשוב ליידע את הרופא אודות הריח וצבע הנוזל המופרש על מנת לקבוע אם אכן מדובר בבריחת שתן או בדליפת מי שפיר, העלולה להיות מסוכנת יותר. אם הנוזל מריח כמו שתן, יש לו גוון צהוב, והאישה משתמשת בשירותים לעיתים תכופות במהלך היום, זוהי בריחת שתן.
כיצד מטופלת בריחת שתן בהיריון?
שיטות התנהגותיות כגון הרקה מתוזמנת ואימון שלפוחית השתן עשויות להועיל בטיפול בבריחת שתן במהלך ההיריון. ניתן להשתמש בטכניקות אלו לעיתים קרובות בבית ובכל מקום, ללא תופעות לוואי.
במקרים מסוימים, אישה יכולה להשתמש בדיאפרגמה, מכשיר החוסם את השופכה או מחזק את שרירי האגן. בנוסף, גם טיפול תרופתי עשוי להועיל על השליטה בהתכווצויות השרירים בשלפוחית השתן, או לחזק את שרירי השופכה.
חלק מהתרופות עשויות לסייע בהירגעות פעילות יתר של השלפוחית. היות וכל אישה הרה מגיבה אחרת לטיפול תרופתי במהלך ההיריון, יש להתייעץ עם הרופא לקבלת הטיפול המתאים והבטוח ביותר.
אם למרות נקיטה בשיטות הטיפול והמניעה אישה עדיין חווה בריחת שתן לאחר שישה שבועות של הריון, יתכן כי היא סובלת ממצב רפואי אחר, אשר עלול להוביל לבעיה לטווח הארוך. במקרה זה, יש להתייעץ עם הרופא לשם קבלת טיפול מורכב יותר.
כיצד למנוע בריחת שתן בהיריון?
בריחת שתן בהריון אינה צריכה להפוך את החיים לאומללים בזמן ההיריון. אלו הצעדים בהם יש לנקוט על מנת למנוע דליפה:
תזמון הפסקות שירותים – אין דרך לעקוף את זה. כאשר אישה בהריון, עליה להשתמש בחדר השירותים לעיתים קרובות יותר. המודעות לנושא תסייע למניעת דליפה. מומלץ להיכנס לשירותים לפחות אחת לשעתיים, על מנת שלא להיתפס עם שלפוחית שתן מלאה.
תרגילי קיגל – תרגילים אלו מסייעים לחזק את שרירי רצפת האגן ומונעים דליפה, אך יש להתאמן על מנת לבצע אותם כמו שצריך. אישה שמעולם לא ביצעה תרגילים אלו, צריכה להתחיל עם עצירת זרימת השתן בפעם הבאה שהיא משתינה. התכווצות השרירים מלמדת כיצד לבצע תרגילי קיגל, וניתן לבצע אותם בכל עת במהלך היום, בין אם השלפוחית מלאה או ריקה.
השגחה על עליה במשקל – מחקרים מוכיחים כי נשים אשר שוקלות יותר מהמומלץ במהלך ההיריון, הן בעלות סיכוי גבוה יותר לחוות בריחת שתן.
