רבים לא יודעים זאת, אבל ישנם סוגים רבים של בריחת שתן או כפי שהיא נקראת בשפה המקצועית, אי נקיטת שתן. כאשר מאבחנים אדם הסובל מבריחת שתן, ישנה חשיבות עליונה לאבחן במדויק את סוג בריחת שתן ממנה הוא סובל וזאת על מנת שניתן יהיה להתאים לו את הטיפול המתאים ביותר עבורו באופן אישי.
כך לדוגמה בדרך כלל כשמדובר באי נקיטת שתן במאמץ, הטיפול יכלול התערבות כירורגית ואילו באי נקיטת שתן מדחיפות לרוב נהוג לטפל באמצעות תרופות. במאמר שלפניכם נתמקד בבריחת שתן גולשת. סוג זה של בריחת שתן נובע כתוצאה מאצירת שתן.
מה הם הגורמים לבריחת שתן גולשת?
בריחת שתן גולשת היא אובדן לא רצוני של שתן הנגרם כתוצאה משלפוחית שתן מלאה על רקע אצירת שתן כרונית או אצירת שתן אקוטית (חריפה). ניתן להקביל מצב זה לגלישה של מים מכוס שמולאה יותר מדי. ישנם שני גורמים מרכזיים לבריחת שתן גולשת להלן:
- שלפוחית שתן אטונית – הכוונה היא לשלפוחית שלא מתכווצת כראוי וכתוצאה מכך ההשתנה מתרחשת רק כאשר השלפוחית כבר לא יכולה להכיל את השתן.
- חסימה במוצא השלפוחית – הכוונה היא למשל למצב שבו הערמונית לוחצת על מוצא השלפוחית או למצב שבו ישנה אבן במוצא השלפוחית, גידול ממאיר שגורם לחסימה ועוד. בדרך כלל בגברים מבוגרים מקור הבעיה בהגדלה של הערמונית.
מה הם התסמינים של בריחת שתן גולשת?
- בדרך כלל במצב של בריחת שתן גולשת אחד התסמינים עליהם ידווחו החולים יהיה זרם שתן חלש במיוחד. הסיבה לכך נעוצה בחסימה של מוצא השלפוחית או בחוסר היכולת לשלוט על ההתכווצות של השלפוחית כראוי.
- לרוב הסובלים מסוג זה של בריחת שתן ידווחו בנוסף על תחושה של התרוקנות לא מלאה בזמן ההשתנה.
- התסמין המרכזי הוא כמובן דליפה של שתן, המתרחשת כאשר השלפוחית לא יכולה להכיל יותר שתן.
- ישנם תסמינים נוספים שעשויים להופיע בסובלים מדליפת שתן גולשת, המשתנים בהתאם לאטיולוגיה של הבעיה. כך לדוגמה ייתכנו כאבים בזמן מתן שתן, חום גבוה וחולשה אם מדובר באבן בדרכי השתן שגרמה בנוסף לזיהום ואם למשל מדובר בגידול ממאיר באזור שלפוחית השתן, ייתכן גם אובדן משקל לא רצוני.
כיצד מאבחנים בריחת שתן גולשת?
תהליך האבחון כולל שני רבדים מרכזיים. הראשון הוא בירור הגורם לבעיה תוך שלילת גורמים אחרים והשני הוא הערכת מידת החומרה של הבעיה. הרובד הראשון כולל למשל ציסטוסקופיה לאבחון של פיסטולה, היצרות בשופכה, להערכה של גודל הערמונית, סקירה להימצאות של גידולים או אבנים ולהערכת תפקוד שאריתי של הסוגר, בנוסף לא אחת ייעשה שימוש בבדיקה האורודינמית וכן לרוב יבוצעו בדיקות שתן שונות כמו לדוגמה בדיקת תרבית שתן לשלילת זיהום, בדיקת שתן כללית ועוד.
הרובד השני של האבחון יכלול בדרך כלל מבחן לאיסוף פדים ושקילתם במשך 24 שעות, על מנת לבדוק כמה שתן בורח במהלך היממה ובנוסף יש לתשאל את המטופל בנוגע למידת הפגיעה באיכות החיים. כמובן שבנוסף יש ליטול היסטוריה רפואית מלאה ולבצע בדיקה גופנית יסודית. לרוב הבעיה מאובחנת על ידי בדיקת אולטרסאונד המאפשרת להדגים את שארית השתן בשלפוחית ולהראות כי השלפוחית לא מתרוקנת כראוי.
כיצד מטפלים בבריחת שתן גולשת?
הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל לאצירת השתן. בין היתר מדובר בניתוח להסרת הגידול הממאיר, תרופות להקטנת הערמונית, שימוש בתרופות להגברת יכולת ההתכווצות של השלפוחית ועוד. כמו כן במקרים מסוימים ייעשה שימוש בצנתר קבוע או זמני על מנת לסייע לשלפוחית להתרוקן כראוי.
