בריחת שתן בגיל הזהב

בריחת שתן היא בעיה נפוצה בקרב 20% ל-40% מבני גיל הזהב, ומשפיעה על רווחתם הכללית, והערכתם העצמית והחברתית. טיפולים דוגמת תרגילים לרצפת האגן, תרופות ומוצרי ספיגה, הוכחו כמוצלחים במקרים של בריחת שתן.

גורמים ותסמיני בריחת שתן בגיל הזהב

מגוון הגורמים מאחורי בריחת שתן בגיל הזהב הוא עצום. הם יכולים לנבוע מדלקת בשלפוחית השתן, מחלות דוגמת טרשת נפוצה ואלצהיימר, הריונות קודמים, לידה ותחילת גיל המעבר. בקרב גברים בגיל הזהב בעיות בבלוטת הערמונית יכולות לגרום לבריחת שתן. אפילו שתיית קפה ותה, שינויים גופניים, עצירות או נטילת תרופות מרשם עלולה להחמיר את מצב שלפוחית השתן בגיל הזהב.

בריחת שתן בגיל הזהב יכולה להופיע במספר צורות. יש אנשים שאצלם בריחת השתן מתרחשת רק מידי פעם, ואחרים סובלים מהתופעה ללא הרף. התופעה יכולה להופיע גם בצורת אי שליטה בסוגרים.

בקרב בני גיל הזהב, בריחת השתן נפוצה ביותר כתוצאה מאובדן שליטה על השלפוחית טרם ההגעה לשירותים. התופעה נגרמת בשל התכווצויות בלתי רצוניות של שלפוחית השתן, אותן המטופל לא יכול פשוט להפסיק.

מצב זה נקרא גם פעילות יתר של שלפוחית השתן, העלול להיגרם בעקבות שבץ, דמנציה, אלצהיימר, טרשת נפוצה, פרקינסון או פציעות. מצבים דוגמת ניוון שרירי רצפת אגן בקרב נשים בגיל הזהב, הגדלת ערמונית, טיפולים בסרטן הערמונית או ניתוח ערמונית בקרב גברים יכולים גם הם להוביל לדחף של בריחת שתן.

לחץ מוגבר בבטן גם הוא מביא לבריחת שתן בגיל הזהב. הלחץ בבטן נגרם כאשר אדם משתעל, מתעטש, צוחק, מטפס במדרגות או מרים דברים כבדים. שרירי שלפוחית השתן של בני גיל הזהב עשויים להיות כל כך חלשים, שבריחת השתן יכולה להתרחש גם כאשר הם קמים מכיסא. בקרב נשים בגיל הזהב נפוצה יותר בריחת השתן עקב הריונות או לידות בעברן, כמו גם מחסור באסטרוגן לאחר גיל המעבר, המוביל לניוון שרירים שגורם לתופעה.

אבחון בריחת שתן בגיל הזהב

אנשים בגיל הזהב עלולים לחוש מבוכה בשל תופעת בריחת השתן והם פונים לרופא, למרות שלרוב הם אינם בטוחים איזה רופא עליהם לראות. אנשים שמרגישים בנוח עם הרופא הקבוע שלהם, יכולים להתחיל אצלו את הטיפול, ואחר כך לפנות למומחים של בריחת שתן.

אלו האבחנות להן יש לצפות מביקור אצל רופא:

• בדיקת שתן על מנת לשלול דלקת או דם בשתן.
• בדיקת דם על מנת לבדוק את רמות תפקוד הכליות, סידן וגלוקוז.
• דיון מעמיק בהיסטוריה הרפואית של המטופל.
• בדיקה פיזית מעמיקה, כולל בדיקה רקטלית. נשים בגיל הזהב יעברו בדיקת אגן הירכיים וגברים יעברו בדיקה אורולוגית.

לעיתים קרובות, מטופל בגיל הזהב יתבקש להביא איתו לביקור הראשון אצל הרופא יומן הטלת שתן, או ליצור יומן כזה לאחר הביקור. היומן יתעד את הרגליה השתייה וההשתנה, כולל כמויות. אם הרופא מדלג על שלב חשוב זה, יתכן שיש לשקול רופא חלופי שיעריך את המצב כראוי ובשלמות.

אם הבדיקות הקודמות אינן מצביעות על אבחנה הקשורה לבריחת שתן, יעבור מטופל בגיל הזהב אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

• בדיקת אולטרסאונד הסורקת את שלפוחית השתן, או הכנסת צנתור לניקוז שלפוחית השתן לשם מדידה.
• בדיקת קטטר הממלא את שלפוחית השתן במים. בדיקה זו מודדת את הלחץ בשלפוחית השתן כאשר היא נמצאת במנוחה. הבדיקה בוחנת את האנטומיה של מערכת השתן, את יכולת התפקוד שלה ותחושות המטופלים.
• בדיקת רנטגן לאחר הצנתור, המבוצעת בזמן שהמטופל משתין, מדגישה את מערכת דרכי השתן.
• בדיקת ציסטוסקופיה לפיה רואה הרופא את שלפוחית השתן של המטופל מבעד לטלסקופ קטן, ובודק קיבולת, גידולים, אבנים או סרטן.

טיפול והתמודדות עם בריחת שתן בגיל הזהב

לאחר האבחון של בריחת שתן בגיל הזהב, טיפול בבריחת שתן בקרב בני גיל הזהב יכול לכלול טיפול התנהגותי, תרופות, מכשור רפואי וניתוח, אך במרבית המקרים מגיבים המבוגרים לטיפול ללא צורך בניתוח.

בדרך כלל הטיפול הראשון לבריחת שתן אותו יעבור הקשיש, יהיה טיפול התנהגותי אשר ירפא לעיתים קרובות את השליטה. הטיפול יכול לכלול אימון שלפוחית השתן, תזמון הגעה לשירותים, תרגילי שרירי רצפת אגן, והקפדה על דיאטה. טיפול זה מעורב לעיתים קרובות עם טיפול תרופתי.

בני גיל הזהב הסובלים ממצבי בריחת שתן בגיל הזהב יכולים להשתמש במוצרי ספיגה דוגמת פדים סופגים, תחתוני מגן מצופים, תוחמי תחתונים, חיתולים למבוגרים, כריות ספיגה ובגדי מגן, על מנת להתמודד עם התופעה. מוצרי הספיגה אינם מרפאים את תופעת בריחת השתן בגיל הזהב, אבל הם יעילים לשם ההתמודדות עם התופעה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

בחירת חיתולים למבוגרים עם בריחת שתן בעלי עודף משקל – טיפים לבחירה נכונה