אבנים בכליות ובדרכי השתן נחשבות לאחת מהפרעות בדרכי השתן הנפוצות ביותר. מצב זה מתרחש כשחומרים נורמאלים בשתן הופכים להיות מרוכזים מידי. במצב זה, חומר מוצק עשוי להצטבר בכליות או לעבור במורד דרך השתן, ובסופו של דבר לצאת מחוץ לגוף. מאמר זה מפרט את התסמינים, הגורמים ושיטות הטיפול.
מה גורם אבנים בכליות ובדרכי השתן?
לא תמיד אבנים בכליות ובדרכי השתן מייצרות תסמינים. כשהאבנים קטנות, הבעיה חולפת מעצמה ללא כאבים, אך אבנים גדולות עלולות לחסום את זרימת השתן ולגרום למספר תסמינים כואבים חמורים למדי. מצב זה מתרחש כאשר אבן בכליה נתקעת בצינור המחבר בין השלפוחית והכליות, הנקרא השופכן. יחד עם זאת, לא תמיד גודל האבנים תואם את חומרת הכאב.
מיקום האבנים והתקדמותן דרך דרכי השתן עלול להשפיע על סוג התסמינים. אנשים רבים חווים כאב חד בצד אחד של הגב או הבטן התחתונה, כשהוא מתחיל בפתאומיות, משתהה, והופך לאינטנסיבי לאורך הזמן. האזור הפגוע עלול אף להתפשט ולהגיע לאזור המפשעה והבטן התחתונה.
אדם עלול לחוות כאב שאינו חולף, או כאב שמגיע וחולף בגלים, לעיתים נמשך מספר דקות ואז נעלם, רק על מנת לשוב כעבור עשר דקות. במקרים מסוימים, הכאב עשוי להימשך זמן רב יותר עם תנודות בעוצמה. שינוי ברמת האינטנסיביות מתרחש כשהאבנים עוברים למיקום אחר בדרכי השתן.
תסמינים נלווים
בנוסף לתחושת כאבי גב עזים או כאבים מתחת לצלעות, מספר תסמינים וסימנים אחרים עלולים להתרחש במצב של אבנים בכליות. התסמין הנפוץ ביותר הוא בעיות במתן שתן, כולל כאב במהלך הטלת שתן, שתן בעל גוון עכור או ריח שונה, או דחף להשתין בתדירות גבוהה מהרגיל. דם בשתן הנוצר כתוצאה מאבנים בכליות עלול לגרום לשינוי גוון השתן, כגון חום, ורוד או אדום.
חלק מהאנשים הסובלים מהמצב עלולים לחוות אף בחילות והקאות, צמרמורות או חום אם התרחש זיהום בגופם. יש להתייעץ עם רופא אם הכאבים מלווים בתסמינים אלו, ובמיוחד אם הכאב כה חמור עד שלא ניתן לשבת, לעמוד או לשכב בנוחות; כשמופיע דם בשתן; וכשקיים קושי לתת שתן.
כשאדם אינו בטוח אם התסמינים קשורים לאבנים בכליות, מומלץ להתייחס לזמני הופעת התסמינים. כאבים במצב זה מתחילים בדרך כלל בשעות מאוחרות של היום או בשעות הבוקר המוקדמות. הסיבה לכך היא שאנשים בדרך כלל משתינים בתדירות נמוכה יותר בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות, והשופכן בדרך כלל מכווץ בבוקר.
אישור התסמינים
הרופא יכול לאשר קיום אבנים בכליות באמצעות בדיקות אבחון. בהתאם לתסמינים הפרטניים, הוא ימליץ על בדיקת דם או שתן. ניתן לאשר את המצב אם הדם מכיל יותר מידי סידן או חומצת שתן, או שהמטופל מפריש חומרים מסוימים בשתן. בדיקת הדמיה יכולה להעיד על נוכחות האבנים בכליות.
החשד מתעורר כשהמטופל מתלונן על כאבי בטן כליות, או על רגישות במפשעה ללא סיבה ברורה. איתור דם בשתן תומך באבחנה, אך לא כל האבנים גורמות לדם בשתן. לעיתים מתגלים תסמינים ייחודיים באמצעות בדיקה גופנית בלבד, אך רוב האנשים חווים כמות כאב עצומה ויש לבצע בדיקות על מנת לשלול גורמים אחרים.
טיפול או המתנה עד שיעבור זעם
למרות שאבנים בכליות כואבות ביותר לטווח הקצר, החדשות הטובות הן כי אין מדובר בנזק בלתי הפיך. במקרים מסוימים, יש פשוט להגביר את כמות שתיית המים על מנת לשטוף את האבנים מחוץ לגוף. במקרים אחרים יהיה צורך בניתוח. הרופא יסייע בקביעת שיטות טיפול מתאימות למצב ויציע אמצעי מניעה בהם ניתן לנקוט כדי למנוע התפתחות נוספת בעתיד.
כאבי בטן כליות ניתנות לשחרור עם תרופות סטרואידיות נוגדות דלקת (NSAIDs). אם הכאב חמור, יש לתת אופיואידים. שתייה מרובה של מים או קבלת כמויות נוזלים גדולות לווריד מסייע למעבר האבנים, אך יעילות גישה זו אינה ברורה. חוסמי אלפא אדרנרגיים מסייעים להסרת האבן ללא צורך בטיפול מיידי אחר.
כשהחסימה חמורה, הרופא מחדיר לשופכן צינורית העוקפת את האבנים וחוסמת אותן. הוא מחדיר לשלפוחית השתן מכשיר צפייה טלסקופי, מעין אנדוסקופ, ומעביר סטנט לפתיחת השופכן. הסטנט דוחף את האבנים החוסמות, ונותר במקומו עד להסרתן, למשל באמצעות ניתוח.
אפשרות נוספת היא גל הלם השובר את האבנים באגן הכליה או בחלק העליון של השופכן. בהליך זה גלי הלם מופנים אל הגוף באמצעות גנראטור גל קול השובר את האבן. פיסות האבן עוברות בשתן, ומוסרות עם מלקחיים באמצעות אנדוסקופ המוחדר דרך חתך זעיר בעור. ניתן להשתמש אף בלייזר לשבירת האבן.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
בריחת שתן בחורף – טיפים יעילים להתמודדות עם דליפת שתן בעונת החורף הקרה
