על פי ההגדרה הבסיסית, דם שתן (המטוריה) הוא מצב בו כדוריות דם אדומות מוצאות את מקומן בשתן. כמות הדם היא שתגדיר את
צבעו של השתן במצב הזה. כמות יחסית נמוכה של 5 מ"ל דם עבור ליטר שתן אמורה להביא לשינוי מסוים בגוון השתן, לאדום או לוורוד, אבל מנגד תיתכן נוכחות דם שאינה באה לידי ביטוי פיזי אבל מתגלה בבדיקות מעבדה. כך או כך ברור שמדובר במצב שאינו תקין ושעלול להעיד על בעיות חמורות המתפתחות להן מתחת לפני השטח ושמחייבות לכן טיפול רפואי הולם.
עכשיו, מה אם לצד הופעת הדם בשתן אנחנו סובלים גם מבריחת שתן, בעיה נפוצה לה שלל גורמים? במצב כזה, אין ספק שרמת המורכבות של הבעיה עולה פלאים. במאמר הבא נציג בפניכם את השאלות העולות ביחס לקשר בין בריחת שתן לבין הופעת שתן דמי, ונראה לכם מה רצוי לעשות כדי להתמודד עם הבעיה.
שאלה: באילו מצבים עלולה להתרחש בריחת שתן עם דם?
תשובה: את התופעה של בריחת שתן עם דם נהוג לחלק לשני הרכיבים העיקריים שלה, ולו מכיוון שלכל אחד יש גורמים, תסמינים וטיפולים משלו – השילוב ביניהם מסבך את העניינים, כאמור, אבל לא מחליף את הצורך להיכנס בעובי הקורה של כל אחד מהמצבים. בריחת השתן עלולה להיגרם עקב מכלול רחב של גורמים. היא נפוצה יותר אצל נשים לעומת גברים, וגם שכיחה יותר בקרב בני גיל הזהב בהשוואה לאוכלוסיה הצעירה יותר. סיבה עיקרית לבריחת שתן היא היחלשות של שרירי רצפת האגן, שעלולה להיגרם עקב לידות או טראומטיות אצל נשים, היחלשות כוללת של מערכות הגוף, מחלות כמו סכרת וכן הלאה. לצד זה בריחת השתן עלולה להיגרם עקב שלל גורמים אחרים, דוגמת משקל יתר, עישון, שיעול כרוני ועוד. יש סוגים שונים של בריחת שתן – דליפת שתן במאמץ לעומת איבוד שתן בדחף – כאשר גורמי ההיווצרות הספציפיים של כל אחד מהמצבים עשויים להיות שונים.
הופעת שתן בדם כשלעצמה עלולה להיגרם עקב כמה גורמים. ראשית תהיינה אלה מחלות של הכליות, שאחת הפגיעות האפשריות שלהן היא במנגנון האחראי על יצירת שתן בגוף. במקרה הזה השתן המופיע עלול להיות בעל גוון חום יחסית, ותיתכנה תופעות אפשריות דוגמת הפרשה של חלבונים לשתן (עליה ניתן ללמוד במסגרת בדיקות מעבדה). לצד זה הופעת השתן הדמי עלולה להיגרם עקב מחלות בדרכי השתן, אשר גם להן רשימה ארוכה של גורמים: החל מדלקות או זיהומים דרך פגיעות פיזיות באזור ועד להתפתחות של גידולים סרטניים או להיווצרות אבנים בכליות. דם בשתן שמקורו במחלות בדרכי השתן נוטה להיות בגוון אדום בוהק יותר, המבטא את הטריות שלו.
יחד עם התפתחות הרפואה המודרנית, מצב בו אדם סובל משתן דמי אבל הסיבות לכך אינן ידועות הוא בהחלט בגדר הסביר. כך לדוגמא לעיתים הדם מופיע בשתן אחרי ביצוע של פעילות גופנית מאסיבית, כאשר בחלק מהמקרים השתן הלא רצוני הנותן את אותותיו במצבים אלה נובע פשוט משפשוף של כיס השתן הריק במהלך הריצה או הפעילות המוגברת. בכל מקרה חשוב לבצע את הבירור כדי להבין את מימדי הבעיה ועל מנת להתאים בסופו של יום טיפול שיהיה יעיל.
שאלה: האם בריחת שתן עם דם מעידה בהכרח על דלקת בדרכי השתן?
תשובה: אחד החשדות העיקריים שעולים אצל חלק מהאנשים הסובלים מבריחת שתן עם דם היא שמא מדובר באחד התסמינים של דלקת בדרכי השתן, בעיה נפוצה מאוד (גם כאן, הרבה יותר אצל נשים לעומת גברים). קודם כול חשוב להבין איך נוצרת דלקת בדרכי השתן ומהם התסמינים שלה. זוהי לא משימה פשוטה, מכיוון שהדלקת עלולה להיות כרוכה בלא מעט תסמינים מצד אחד, ומן העבר השני לכלול תסמינים מינימליים או כאלה שרחוקים מלהיות חד משמעיים.
אוכלוסיית סיכון עיקרית לדלקת בדרכי השתן היא נשים, ובעיקר נשים פעילות מבחינה מינית. הבעיה מקושרת במידה רבה לחוסר היגיינה, שנדרשת אם רוצים להקטין את הסבירות לה. בהמשך לכך מקור הדלקת עלול להיות דלקות בדרכי השתן ובאזורים הסמוכים להם, בעיות באשכים, ערמונית מוגדלת, גידולים בערמונית (אצל גברים), הופעה של אבנים בכליות וכן הלאה. האתגר העיקרי במצבים אלו הוא לאתר את הגורמים העיקריים לדלקת ולטפל בהם תחילה, מתוך הנחה שתסמיני הדלקת צפויים להיפתר לאחר מכן. לא תמיד זה פשוט, ולעיתים נדרשת המתנה ארוכה, אבל נקודת המוצא היא שאי אפשר לחשוב על שיפור במצב בלי שפותרים קודם כל את הבעיה הבסיסית התוקפת את הגוף.
בריחת שתן נכנסת לתמונה בנקודה הזו בדיוק. למעשה, המדובר הוא באחת התופעות שעלולות להופיע אצל הסובלים מדלקת בדרכי השתן. הדלקת מביאה לשיבוש משמעותי של איזון במערכת השתן, כך שהסבירות לבריחת שתן בלתי רצויה עולה. בהמשך לכך דלקות בדרכי השתן שדרגת החומרה שלהן גבוהה יחסית עלולות להיות כרוכות בהופעה של דם בשתן, בגווני ורוד, אדום או לחלופין חום. המסקנה מכך ברורה: גם אם לא תמיד יש קשר ישיר בין בריחת השתן לבין הופעת הדם בו, אין ספק שדלקת בדרכי השתן עלולה להגדיל את הסבירות לכל אחד מהמצבים. כאשר ניגשים לאבחון הבעיה חשוב לזהות את כל הדפוסים העיקריים שלה ולהעביר אותם לרופא המאבחן, וזאת מכיוון שרשימת התסמינים היא חלק בלתי נפרד מהבנה של איש המקצוע מול מה אנחנו מתמודדים, ובאיזה היקף.
שאלה: מהן דרכי האבחון המרכזיות הקיימות כיום?
תשובה: אבחון של בריחת שתן בכלל, ובריחת שתן דמי בפרט, מתחיל קודם כל עם בחינת התסמינים הספציפיים המופיעים אצל האדם. מרגע שהוא מזהה פוטנציאל לבעיה כלשהי רצוי שהוא יבחן את התסמינים הספציפיים שלה ויעביר אותם לאחר מכן לרופא המאבחן. כך למשל חשוב לשים לב מהי תדירות בריחת השתן, באילו זמנים או נסיבות היא מופיעה (לדוגמה בריחת שתן במהלך פעילות גופנית כגון ריצה) וכן מהם הסממנים הפיזיים של הבעיה. אם הדם מופיע בתוך השתן, בחנו את הצבע שלו. זו הסיבה שכדאי לא להסתמך על הזיכרון אלא לבצע רישום מדויק של כל מה שרלוונטי מבחינת אופי והיקף התופעה, ואת המסמכים האלו להעביר לרופא המאבחן. ראו גם: יומן הטלת שתן.
התשאול הראשוני של הרופא ותיאור התסמינים יכולים לספק קצה חוט מבחינת אופי הבעיה, אבל ברוב המקרים זה עדיין לא מספיק. הרופא עשוי לבצע בדיקה פיזית על מנת לנסות לאתר גורמים ישירים לבעיה, לרבות בדיקה גינקולוגית אצל בנות המין היפה. בדיקות מעבדה מהוות כלי אבחוני חשוב נוסף, כאשר הן כוללות בדיקות שתן לבחינת הרכב השתן והרכיבים שלו, תרביות שתן שעשויות לאתר בו חיידקים ובדיקות דם כלליות. יש מקרים בהם מוחלט לבצע בדיקות הדמיה, לרבות CT או אולטרה סאונד. בדיקות רלוונטיות אחרות הן בדיקה אורודינמית (החדרת צנתר שבקצהו חיישן אלקטרוני לתוך שלפוחית השתן) ובדיקת ציסטוסקופיה, במסגרתה מוחדר מכשיר עם מצלמה לתוככי הגוף ומאפשר התבוננות בתוככי השופכה ושלפוחית השתן.
הופעת הדם בשתן (המטוריה) עשויה להצריך בדיקות אבחון נוספות – במיוחד במקרה של נשים בו חל לעיתים בלבול בין הופעת דם בשתן לבין דימום וגינלי או רקטלי. גם במקרה הזה יבחן הרופא המטפל את התסמינים עליהם מדווחת האישה ויבצע תשאול ראשוני שלה. בין היתר הואו יתמקד בשאלה האם השתן הדמי מלווה בכאבים או לא, מכיוון שלכל אחד מהמצבים יש סיבות וגורמי סיכון אחרים. שתן דמי עם כאבים עלול להיגרם עקב זיהום או דלקת חריפה בדרכי השתן, חבלות באזור המותניים, אבנים בכליות ועוד. שתן דמי ללא כאבים עלול לאפיין מצבים דוגמת גידולים בשלפוחית השתן, בערמונית או בכליות.
עיקר האבחון נעשה באמצעות בדיקת שתן אותה נהוג לבצע לרוב פעם או פעמיים, לרבות בדיקת תרבית לאיתור חיידקים. סימני שאלה הנותרים גם לאחר הבדיקות האלה עשויים להיפתר באמצעות בדיקות הדמיה, דוגמת אולטרה סאונד או CT, וכן בציסטוסקופיה.
ייתכן בהחלט מצב בו יוחלט על ביצוע כמה בדיקות במקביל עד אשר הרופא יוכל לקבל תמונה פחות או יותר חד משמעית לגבי הבעיה והיקפיה. בתנאים האלה סבלנות הופכת להיות אחת ממילות המפתח העיקריות, כאשר ייתכן שתעבור תקופה בת כמה חודשים או שבועות עד שניתן יהיה להבין "מי נגד מי". זוהי סיבה מצוינת להתחיל את האבחון מוקדם ככל האפשר, אפילו כשיש חשד בסיסי לבעיה כלשהי במערכת השתן, ולא לחכות עד אשר התסמינים יהיו קיצוניים וחד משמעיים יותר.
שאלה: האם וכיצד ניתן לפתור את תופעת בריחת השתן?
תשובה: בריחת שתן עם דם היא בעיה שרצוי מאוד שלא לבדוק האם היא נפתרת מעצמה, אלא לגשת בהקדם האפשרי לאבחון ולתחילת הטיפול הנקודתי בה. לבריחת השתן כשלעצמה יש גישות טיפוליות שונות, הנבחרות בהתאם לסוג הבעיה, לגורמים המביאים לה, לדרגת החומרה ולמאפייני הגבר או האישה אצלם מופיעה הבעיה. הטיפולים הקונבנציונליים והשמרניים יותר כוללים תרופות הפועלות על הגוף בכמה אופנים: בעיקר הרפיית הקולטים אשר בשלפוחית השתן ועלייה בגירויים התחושתיים. החיסרון העיקרי של התרופות הוא תופעות הלוואי הלא נעימות שלהן, שעלולות להיות בהחלט שכיחות בגילאים מבוגרים. חלק מהתרופות עלולות להגדיל את רמת הזיהום בדרכי השתן, כך שבמקום לפתור את הבעיה חלקים מסוימים בה עלולים להיות מונצחים.
שיטות טיפול אחרות הן טיפולי ביופידבק, הזרקות של חומרים שונים (בעיקר בוטוקס) המביאים להרפיית שלפוחית השתן וכמובן שגם תרגילי פיזיותרפיה. תחום הפיזיותרפיה מציע כיום מענה רחב במיוחד לבעיות השורשיות המביאות לבריחת השתן, כאשר עיקר הדגש הוא על חיזוק שרירי רצפת האגן. רצוי במקרה הזה להרכיב אצל בעל מקצוע תוכנית טיפולים אישית ולעקוב אחר קצב ההתקדמות בפתרון הבעיה. עולמות תוכן שונים בתחום אימון ותרגול הגוף, כולל שיטת פאולה, שיטת קיגל או אפילו יוגה, עשויים להיכנס אף הם לתמונת הטיפולים.
בלא מעט מקרים אורח חיים שאינו תקין הוא שמביא לבריחת השתן או מחמיר אותה. בין אם כך הדבר במקרה שלכם ובין אם לא, הרי ששינויים באורח החיים עשוי לשפר את המצב. ההמלצה להיות פעיל מבחינה גופנית נכונה לכל אחד, כולל אנשים הסובלים מבריחת שתן דמי במהלך ריצה ונמנעים עקב כך מהפעילות הגופנית. אפשר בהחלט להתמקד בתרגילים המיועדים לחיזוק שרירי רצפת האגן, כשמטרה אחרת יכולה להיות הפחתת משקל הגוף. המשקל העודף גורם כידוע ללחץ המופעל על האזור, ולכן דרך הרזיה וחיטוב הגוף עשוי המצב להשתפר בצורה משמעותית. אל תצפו כאן לפתרונות קסם: בדרך לשיפור המצב נדרשים סבלנות וגם הרבה התמדה.
במקרים החמורים יותר, וגם כאשר הטיפולים המבוצעים בקו ראשון אינם מתגלים כיעילים לאורך זמן כפי שמצפים, ייתכן שאין מנוס מביצוע טיפולים מורכבים יותר. ניתוחים וטיפולים כירורגיים נדרשים בחלק מהמקרים, לדוגמה כאשר הבעיה נגרמת מגידול או לחלופין כשיש שינוי מבני בפנים הגוף כתוצאה מטראומה. טיפולים מהסוג הזה משמשים לעתים כמוצא אחרון, אבל הם בעייתיים בכמה אופנים. הם בהחלט מעמידים סיכונים מסוגים שונים, כרוכים בתופעות לוואי וגם בתקופת התאוששות שעלולה להיות לא קצרה.
שאלה: איך ממשיכים לתפקד ביומיום?
תשובה: בריחת שתן כרוכה בהרבה מאוד אי נעימות מנקודת המבט של מי שסובל מהבעיה, כאשר הוספת השתן למשוואה הופכת אותה למורכבת שבעתיים. החשש של האנשים שחווים בריחת שתן עם דם קשור לעובדה שאצלם למעשה עלול לעיתים השתן להופיע בכל שלב. גם אם מדובר בבריחת שתן שהסיכויים לה גבוהים בנסיבות מסוימות – למשל דליפת שתן במאמץ – ייתכן שהאדם שגילה אצלו את הבעיה יימנע מביצוע הפעולות האלה, לא משנה עד כמה הן חשובות בשגרת חיי היום-יום שלו או הכרחיות לשמירה על הבריאות.
מוצרי ספיגה הפכו במהלך השנים לאחת מדרכי הפתרון הנפוצות כיום להתמודדות עם בריחת שתן כמכלול, ולא קשה להבין מדוע. מוצרים אלו לא יביאו להפסקה של דליפת השתן ובוודאי שלא יוציאו ממנו את הדם, אבל בשורה התחתונה הם עשויים לגרום שהאדם הסובל מהבעיה ישכח ממנה כמעט לחלוטין. המטרה העיקרית של המוצרים האלה היא למנוע ביטוי פיזי מוחשי של בריחת השתן, וזאת מבלי שיהיה צורך לשנות את אורח החיים של האדם הסובל מהבעיה. הוא יכול פשוט להשתמש במוצרים על פי שגרת היום-יום שלו ולדעת שהוא מוגן לחלוטין. המוצרים זמינים, מוצעים במחיר שווה לכל כיס ואינם מסוכנים לשימוש משום בחינה שהיא. לא תאמינו עד כמה התחושה האישית והביטחון העצמי שלו צפויים לעלות בנסיבות האלה.
קיים כיום היצע גדול של מוצרים. חלק מהם מיועדים להילבש על ידי האדם מתחת לבגדים, דוגמת תחתוניות או מכנסונים. תוכלו למצוא מוצרים בעלי רמות ספיגה שונות. המוצרים הפשוטים יותר מיועדים למקרים קלים יחסית של דליפת שתן, כמו גם למצב בו יש שליטה מסוימת על הבריחה. מן העבר השני של התמונה, תמצאו פתרונות ספיגה מורכבים פי כמה המיועדים לבריחה מאסיבית ובעיקר חוסר שליטה מוחלט על הסוגרים. ייתכן מאוד כי הוספת הדם לתוך השתן תטה את הכף לכיוון המוצרים הסופגים יותר, אם כי כל מקרה צריך להישקל לגופו. האדם בהחלט יכול לנסות כמה מוצרי ספיגה, ולראות איזה מהם עושה את האפקט החיובי הגדול ביותר עבורו.
מוצרים אחרים מיועדים לקחת חלק בשגרת חיי היום-יום ולהשתלב בפעילויות שאנחנו מבצעים. כך למשל כולל עולם מוצרי הספיגה סדינים חד פעמיים, אותם ניתן לשים על גבי המיטה או הספה כי למנות מעבר של השתן הדמי אליהם – מעבר המהווה מפגע אסתטי שלפעמים קשה מאוד לתקן.
