הדאגה לגבי הגעה בזמן לשירותים על מנת למנוע "תאונה" היא מצב מלחיץ בפני עצמו, אך הדאגה לגבי בריחת שתן במהלך קיום יחסי מין עלולה להיות תופעה מביכה.
לדברי הקרן האמריקנית למחלות אורולוגיות, אחת מכל שלוש נשים הסובלות מבריחת שתן, נמנעות מאינטימיות מינית בשל הפחד מבריחת שתן במהלך קיום יחסי מין או בעת אורגזמה. אך החדשות הטובות הן כי קיים טיפול למצב, וניתן להשיב את חיי המין למסלולם התקין.
האם קיימת השפעה?
מדובר בבעיה רפואית אמיתית הנקראת בריחת משגל. מספר הנשים הסובלות ממצב זה אינו מדויק היות ונשים רבות אינן ששות לדון בבעיה. יחד עם זאת, בריחת שתן משפיעה על כעשרים אחוזים מהנשים.
בקרב נשים הסובלות מבריחת שתן בזמנים אחרים, קיים סיכוי גבוה יותר כי יסבלו מבריחת שתן במהלך קיום יחסי מין, אך גם נשים שאינן סובלות מבריחת שתן עדיין עשויות לפתח בעיות במהלך קיום יחסי מין.
קיימים שני מנגנונים עיקריים של בריחת שתן. הראשון הוא פעילות יתר של השלפוחית, כלומר, הדחף ללכת לשירותים מתעורר לעיתים קרובות יותר, ואם אין חדר שירותים קרוב, עלולה להתרחש דליפה, או הפעלת שלפוחית השתן ללא כל סיבה.
המנגנון השני הוא בריחת שתן המהווה בעיה אנטומית אשר כוללת תמיכה בצוואר שלפוחית השתן. נשים הסובלות מבריחת שתן בדרך כלל ידלפו בעת שיעול או התעטשות.
אין זה משנה אם אישה מעוניינת לטפל במצב או לא, עליה להיבדק על מנת לאתר דלקת בשלפוחית השתן, בשל זיהומים אשר מגרים את השלפוחית ועלולים לגרום לדליפה.
מהם הגורמים?
בריחת שתן קשורה לכוח של שרירי רצפת האגן. ככל ששרירים אלו חלשים יותר, סביר יותר שאישה תסבול מהתסמינים הכוללים בין היתר דליפת שתן במהלך פעילות גופנית, מין, התעטשות, צחוק או קפיצה, היות והתכווצות שלפוחית השתן נעדרת.
בנוסף, לאחר מספר הריונות ולידות, שרירי האגן והרקמות עלולים להימתח ולהיפגם. עם הגיל, שרירי רצפת האגן נחלשים, למרות שבריחת שתן אינה חלק בלתי נמנע מהזדקנות. גם משקל עודף עלול להחליש את שרירי רצפת האגן ולגרום ללחץ של דליפה.
תסמינים לבריחת שתן
התסמינים לבריחת שתן במהלך קיום יחסי מין הם:
- לחץ בסוגרים ושיבוש פעולתם בעת החדירה
- מצב של גלישה מהסוגרים
- פעילות יתר של השלפוחית בעת קיום יחסי המין
- דחף תכוף להשתין
- בריחת שתן בלתי נמנעת.
כיצד מאבחנים?
הרופא ישאל לגבי שגרת תפקוד שלפוחית השתן בכלל, ולגבי תופעת בריחת השתן במהלך קיום יחסי מין בפרט, על מנת לקבוע אם האישה סובלת מבריחת שתן או ממצב של פעילות יתר של השלפוחית. הוא ישאל לגבי תדירות התסמינים וזמן הימשכותם, ויציע להפנות את המטופלת למומחה באורולוגיה.
טיפול ומניעה לבריחת שתן
מומחים מסכימים כי חיזוק שרירי רצפת האגן הוא קריטי לשם טיפול במצב.
דרך אחת למנוע את המצב היא לבצע תרגול באופן הבא: משיכת וסחיטת השרירים, בדומה לניסיון לעצור את זרימת השתן. יש להחזיק את הכיווץ במשך עשר שניות. מומלץ לבצע תרגיל זה מספר פעמים ביום.
היופי בתרגול זה הוא שניתן לבצע אותו בכל עת ובכל מקום, מבלי שהסביבה תרגיש. אך על מנת להבטיח תרגול נכון, יש להתייעץ עם הרופא כדי לוודא שהתרגיל מבוצע באופן נכון.
תרגול קבוע לחיזוק שרירי רצפת האגן עשוי להפחית את תופעת בריחת השתן, והשליטה בשלפוחית השתן בדרך כלל משתפרת לאחר שישה עד 12 שבועות של תרגול יומי.
ביופידבק לבריחת שתן
ביופידבק מסייע לשליטה על שרירי רצפת האגן. תכנית אימונים של רצפת האגן עם ביופידבק במשך 12 שבועות, מניבה תוצאות חיוביות. על פי מחקר שפורסם בכתב העת הברזילאי הבינלאומי לאורולוגיה, מספר התקפי בריחת השתן ירד משמונה ביום לשלושה בקרב משתתפי המחקר.
טיפול תרופתי וניתוחים לבריחת שתן
אם בריחת השתן במהלך קיום יחסי מין הופכת להיות חמורה יותר, מפריעה לאורח החיים והתרגולים אינם משפרים את המצב, הרופא עשוי להמליץ על תרופות או ניתוחים. תרופות עשויות לסייע בכיווץ השרירים בצוואר שלפוחית השתן והשופכה, למנוע את הדליפה ולהקל על התופעה.
בניתוח לטיפול בבריחת שתן, המנתח משתמש ברצועות של חומר, רקמה טבעית או סינטטית, על מנת לתמוך בצוואר שלפוחית השתן. חומר כגון קולגן משמש לעיתים סביב פתח השלפוחית ומסייע לנשים הסובלות מהמצב.
