צניחת נרתיק

בריחת שתן כתוצאה מצניחת איברי רצפת האגן, היא תופעה נפוצה, אולם עלולה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים של האישה. נשים לאחר לידות מרובות, צפויות לסבול מתופעה זו יותר מאשר נשים אשר לא ילדו בחייהן.

אחת הסיבות לכך, היא הלחץ הגדול הקיים על איברי רצפת האגן במהלך ההיריון והלידה, ועקב כך היחלשותם המשמעותית ויכולתם לתפוס ולהכיל את האיברים השונים, הכוללים את הנרתיק, השופכה ופי הטבעת.

צניחת הנרתיק או ריפיונו אינה תופעה מסוכנת, אולם הטיפול בה נחוץ לשם שמירה על איכות החיים, שיפור גורמי הבושה והמבוכה אותם מרגישה האישה, תיקון חיי המין וחוסר הנוחות הנגרם מבריחת השתן. צניחת הנרתיק עלולה להתרחש, גם לאחר ניתוחי כריתת רחם, נטיות גנטיות והורמונליות.

כמו כן, הסיכון לצניחת הנרתיק עולה ביחס ישיר לגיל האישה. האבחון המדויק של מקרים אלה, חשוב והכרחי בכדי להמשיך ולטפל באופן ספציפי ומיטבי. את האבחון והייעוץ הראשוני, מומלץ וכדאי לקבל ממומחים בתחום, כמו אורו-גניקולוגים אשר יכולים להמליץ גם על שיטות טיפול ייחודיות וחדשניות.

המשמעות של צניחת הנרתיק

מבנה הנרתיק וצורתו הוא גלילי והוא מוקף מסביבו בשרירי רצפת האגן. בחלקו העליון נמצאת שלפוחית השתן הנצמדת אליו, ובחלקו התחתון נמצא המעי הגס והדק. במקרה של צניחת הנרתיק, בדומה לבקע, מתגלה האזור החלש בו.

יכולים להופיע אחד משני סוגי הצניחה: ציסטוצל, אשר הינו צניחת הדופן הקדמית של הנרתיק ורקטוצל אשר הינו צניחת דופנו האחורית. בדרך כלל, הנשים אשר יסבלו מצניחת הנרתיק, הן נשים מגיל 40 ואילך. אולם, יכולות לסבול מתופעה זו גם נשים צעירות יותר, לאחר לידות מרובות.

תופעה זו נגרמת עקב היחלשות השרירים, רקמות החיבור והרצועות התומכות בנרתיק וברחם. כך חלקו העליון של הנרתיק נופל לתעלת הנרתיק או אף מחוצה לו. כתוצאה מה"צניחה", מתבלטים איברים שונים כמו שלפוחית השתן, המעי הדק והגס, ובמקרים נדירים וקיצוניים אף הרחם. התסמינים שיתלוו למצב זה יהיה דליפות שתן או לחילופין קושי בהתרוקנות שלפוחית השתן. כמו כן, האישה עלולה לסבול מתחושת כבדות באזור האגן, כאבי גב, קושי בעמידה או הליכה, ואף דימום נרתיקי.

טיפול בצניחת נרתיק

הטיפול הראשוני בצניחת נרתיק יהיה באמצעות טיפול שמרני, אשר יכלול תומכי נרתיק, אשר הינם התקנים העשויים גומי או סיליקון ומטרתם לתמוך בדפנות הנרתיק והרחם. התקנים אלה מותאמים באופן ספציפי לאישה על פי גודל נמדד ומבנה הנרתיק.

חסרונם של התקנים אלה הוא החשש מזיהום והצורך להתאימו ולהרימו כעבור פרק זמן מסוים. מעבר לכך, מומלץ לנשים לבצע אימון פיזיותרפיסטי לחיזוק רצפת האגן. אימונים אלה עשויים לשפר ולרפא את דליפות השתן, למנוע החמרה בתסמינים ואף לשמר את תוצאות הניתוח, אם נעשה, למשך פרק זמן ארוך יותר.

במקרים חמורים יותר, יומלץ לאישה לעבור ניתוח כירורגי אשר מטרתו תהיה קיבוע כיפת הנרתיק. הניתוח המוצע במקרה של צניחת הנרתיק הינו ניתוח קצר, המלווה בהרדמה אזורית או מקומית. הניתוח אינו מלווה בפתיחת בטן, כפי שנעשה בעבר, אלא הוא מבוצע בגישה וגינלית.

במהלך הניתוח, לפעמים עושים שימוש בשתלים סינתטיים או ביולוגיים המאפשרים קיבוע חזק יותר של דפנות הנרתיק. כמו כן, ניתוח זה יכול גם לתקן את דליפת השתן, כאשר היא מופיעה בדרגה חמור ומפריעה למהלך התקין של חיי המטופלת.

לרוב, ניתוחים אלה נחשבים למוצלחים מאד ובעלי תופעות לוואי וסיבוכים מועטים. האשפוז, לאחר ניתוח זה אורך כמספר שעות, או ימים, כתלות במורכבות הניתוח. והחזרה לשגרה ופעילות יומיומית, יכולה להיעשות כשבועיים מיום הניתוח.