בריחת שתן אחרי לידה

הומאופתיה קלאסית היא שיטת טיפול מדויקת ועוצמתית.
ההומאופתיה מאבחנת את המטופל בצורה יסודית ומבינה את מקור ושורש המחלות.
ההומאופטיה משנה את חייו של המטופל ומחזירה אותו לאיזון בריאות ושמחה .

בריחת שתן אחרי לידה היא תופעה אשר נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב,בריחת שתן אחרי לידה למרות שרבות מהנשים לא מדברות עליה, ואף לא פונות לטיפול בגינה. דליפת שתן עלולה להיגרם מגורמים שונים, וכך הטיפול בכל אחד מהמקרים יהיה שונה וספציפי.

הדליפה יכולה להתבטא בעת מאמץ, צחוק, שיעול, התכופפות או קפיצה, או לחילופין היא יכולה להתבטא בדחיפות ותכיפות למתן שתן, כמו בעת שלפוחית רגיזה. בסוג דליפה זה, ההתאפקות תהיה קשה לנשים, והן יידרשו לקום מספר פעמים בלילה על מנת לתת שתן.

לפעמים, יסבלו הנשים לאחר לידה, משתי התופעות ושני הסוגים של דליפת השתן המתוארות, למרות שגורמי המקור שלהן שונה. דליפת שתן במאמץ תתרחש עקב צניחת איברי האגן, בעוד שהשלפוחית הרגיזה תיגרם מבעיה בעצבוב ובבקרת כיס השתן.

בדרך כלל, ניסיון מניעה בדמות אימון פיסי, אשר מטרתו לחזק את שרירי רצפת האגן במהלך ולפני ההיריון, לא נראה עוזר ולא הוכח כיעיל. הטיפול בכל אחד מסוגי הדליפות שונה. בעוד שהטיפול המומלץ לדליפת שתן במאמץ הינו כירורגי במהותו במטרה לתמוך בשופכה, הטיפול בשלפוחית הרגיזה הינו שמרני ומבוסס על טיפול תרופתי עקבי ומסודר.

הגורמים לצניחת רצפת האגן

רצפת האגן הינה הגדרה לאזור הנמוך ביותר הנמצא באגן האישה, וכולל את עצמות ושרירי האגן. ברצפת האגן נמצאים הנרתיק, השופכה ופי הטבעת. השרירים הינם חשובים בהפעלה ובקרה על סוגרים אלה, החשובים בשליטה ופיקוח על מתן השתן והצואה. במהלך ההיריון, רצפת האגן חשופה במיוחד לקרעים אשר נגרמים עקב משקלו של העובר המפעיל לחץ על אזור זה. קרעים והיחלשות השרירים ייפגעו באופן ישיר ויגרמו לדליפות שתן.

מעבר לכך, דליפת השתן במהלך ההיריון יכולה להתרחש עקב לחץ בטני גבוה והיחלשות הרצועות אשר מחזיקות את ריצפת האגן. על פי הסטטיסטיקות, אצל 60% מהנשים הנמצאות בשליש השלישי של ההיריון, שרירי האגן אינם עומדים בעומס ובלחץ.

עובדה זו מתבטאת בדליפת שתן, שמתרחשת בתחילה במאמץ, כאשר שרירי הבטן המתאמצים לוחצים את שרירי האגן החלשים, אשר אינם מצליחים לשלוט על הסוגרים. מצב זה עלול להחמיר לאחר הלידה, כאשר גם במהלכה ראש תינוק מפעיל לחץ נוסף על השרירים.

טיפול בדליפת שתן לאחר לידה

בדרך כלל בריחת שתן אחרי לידה נוטה להיות פחותה ולחלוף מעצמה לאחר הלידה. מומלץ לכל הנשים, לאחר לידה, לחזק את שרירי רצפת האגן, השרירים הפנימיים, בעמידה, שכיבה וישיבה. האימון הינו, למעשה, כיווץ רצוני של הסוגרים, כך שתחושת השליטה הינה של האישה המתאמנת, אשר יכולה להתאפק ולהדק את שריריה.

האימון, חייב להיעשות בליווי נשימות ושאיפות, כך שתוצאותיו יהיו טובות יותר. נשים אשר סבלו מדליפות שתן במהלך ההיריון ולאחר הלידה, ייטו, פעמים רבות, לסבול מתופעות דומות גם בגיל מבוגר יותר, ולכן עליהם לתרגל ולחזק את שרירי רצפת האגן מגיל צעיר יחסית. את האימון אפשר ללמוד מפיזיותרפיסטית, או אשת מקצוע אחר, ולתרגלו בזמנים הנוחים למתרגלת.

במקרים בהם הבעיה לא נפתרת ומחמירה והאישה מתלוננת על אובדן איכות החיים כפי שהכירה אותם, יש לפנות למומחים בניתוחי רצפת האגן או אורוגניקולוגים. כיום, ישנם ניתוחים המשתמשים בפעילות זעירה (TVT). ניתוחים אלה הינם מהירים, כוללים הרדמה מקומית ונמצאו יעילים מאד.

מעבר לכך, ישנם טיפולים חדשניים נוספים, כמו למשל שימוש בבוטוקס. החומר, אשר ידוע ומוכר מתחום הקמטים והקוסמטיקה, מצליח להצר את צינורית השתן וכך מונע או מפחית כליל את דליפת השתן. טיפול זה זכה באישורו של ה – FDA, משרד הבריאות האמריקאי, אשר ידוע כמחמיר בדרישותיו לגבי אישור טיפולים חדשניים.

לקריאה באותו הנושא: איך תדעי אם יש לך בריחת שתן או ירידת מים?

אז מה היה לנו בכתבה:
Picture of רינת בר-לב
רינת בר-לב

מומחית לטיפול בבריחת שתן למבוגרים, מתבגרים וילדים. רינת עם נסיון רב בהתמודדות עם בעיות שליטה על הסוגרים.