בריחת שתן היא תופעה לא רצונית. הסיבה לתופעה של בריחת שתן אצל נשים היא היחלשות התמיכה לכיס ולצינור השתן, מה שגורם לצניחת הכיס וצינור השתן בזמן מאמץ עד שהם לא מונעים את בריחת השתן.
התמיכה המדוברת נחלשת מכיוון ששריריי רצפת האגן והרצועות שמחזיקים עליהם את הכיס ואת צינור השתן, נהיים חלשים מאוד. ההתרופפות והחולשה של רצפת האגן היא תוצאה של חולשת רקמות שעוברת בתורשה בגנים המשפחתיים בשילוב של נזק שנגרם לרצפת האגן בזמן לידת תינוקות שעברו בתעלת הלידה.
קיימים סוגים שונים של בריחת שתן, כאשר הם נמצאים בטווח של דרגות חומרה שונות והם מצריכים טיפולים מסוגים שונים. להלן בקצרה הסוגים של בריחת השתן או בשפה אחרת- דליפת שתן:
בריחת שתן מדחיפות – ישנה הרגשה של דחיפות גדולה לרוץ לשירותים, אך מה שקורה בפועל הוא שהשתן בורח באופן ספונטני ובלתי רצוני עוד לפני שמגיעים לשירותים. סוג זה מהווה 50% מכלל בריחות השתן אצל נשים וזה כולל גם בריחת שתן תכופה בעת שנת הלילה. לבעיה זו ניתוח לא יכול לעזור, אלא רק טיפול תרופתי ותרגילי חיזוק לרצפת האגן.
בריחת שתן במאמץ – תופעה זו שכיחה מאוד בתקופת ההריון וחולפת כעבור חודשים אחרים והיא נפוצה גם בקרב נשים בנות 40 ויותר וגם בגיל המעבר. תופעה זו באה לידי ביטוי בדליפת שתן במצבי צחוק, שיעול, התעטשות והרמה של דברים כבדים, כאשר בכולם מופעל לחץ תוך בטני. בתופעה זו ניתן לטפל באמצעות תרגילי פיזיותרפיה כטיפול ראשוני, אך אם הבעיה אינה נפתרת ישנו טיפול של הזרקת חומרים לשופכה שגורמים לה להיות צרה יותר, ואם גם זה לא פותר את בריחת השתן אז פונים לביצוע ניתוח TVT לבריחת שתן.
ההליך הניתוחי
ניתוח TVT לבריחת שתן חולל מהפכה של ממש בעולם הכירורגיה בתוך האורולוגיה. ישנם שלושה דורות של ניתוחי TVT, כאשר בכל דור הניתוחים רק הולכים ומתפתחים עם הקדמה הרפואית.
ניתוח TVT לבריחת שתן על פי הדור השלישי (החדש ביותר) נעשה בהרדמה מקומית, אזורית או כללית שבמהלכו מוחדר סרט סינתטי אל מתחת לצינור השופכה על מנת שישמש כתומך בזמן שיש לחץ תוך בטני. הסרט הסינתטי הוא בעצם רצועה של חומר שנקרא "פוליפרופילן" והוא לא נספג בגוף, ובעזרתו ניתן להימנע ממצבים של בריחת שתן.
במהלך הניתוח וגם לאחריו ישנה אפשרות למתוח את הסרט הסינתטי או להרפות אותו, וכבר בפעם הראשונה ניתן להשיג את המטרה הרצויה והיא מניעת דליפת השתן. חשוב מאוד שהתמיכה בשופכה תהיה מדויקת, אחרת לא תימנע בריחת השתן.
הניתוח נעשה דרך הנרתיק כאשר המנתח חותך חתך זעיר בנרתיק, מתחת לקצה של השופכה. הסרט הסינתטי מוחדר מתחת לאמצע השופכה על ידי מחט. הסרט אינו נתפר לרקמות הנרתיק, אלא הוא מונח במקום שלו. לאחר תקופה נוצרת רקמת צלקת שמאפשרת לסרט להתקבע במקומו. כאשר הסרט כבר ממוקם במקומו, המנתח יתפור את החור שנותר בנרתיק.
סיכונים שכרוכים בניתוח TVT
ניתוח TVT לבריחת שתן נחשב לבטוח במיוחד ובעל אחוזי הצלחה גבוהים, אך הוא בכל זאת ניתוח פולשני וגם לו ייתכנו סיבוכים וסיכונים. המנתח מבצע את הניתוח בשיא הזהירות כדי להימנע מסיבוכים. כדי להגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה חשוב מאוד להעביר לרופאים את כל המידע הנחוץ על המנותחת כדי שיתאימו עבורה את הטיפול הטוב ביותר וישימו לב היטב לדברים בעייתיים שישנם בגוף שלה.
כאמור הסיבוכים שעלולים לקרות במהלך הניתוח הם נדירים, אך בכל זאת ישנם והם כוללים זיהום, דימום, קושי בהטלת שתן, פגיעה באברים שקרובים לשופכה (בעיקר בשלפוחית השתן), דחיית הסרט הסינתטי (הרי הוא גוף זר) ופגיעה בתפקוד המיני, שהיא סיבוך נדיר ביותר.
קראו על ניתוחים נוספים לטיפול בבריחת שתן – ניתוח לעיבוי דופן השופכה
