ניתוח צניחת רחם

שרירי רצפת האגן ורצועות תומכות, שומרות על הרחם במקומו. כאשר שרירים אלו נחלשים והרצועות התומכות מאבדות את האלסטיות שלהן, הרחם מתחיל לשקוע לתוך הנרתיק. תופעה זו מכונה בשם צניחת רחם.

סימפטומים וסיכונים של צניחת רחם

הסימפטומים של צניחת רחם כוללים בדרך כלל תחושת אי נוחות באזור הנרתיק וכאבים באזור האגן. בנוסף, עלול להיווצר לחץ על שלפוחית השתן וקושי במהלך קיום יחסי מין. נשים רבות אינן חוות סימפטומים אלה כלל. במקרים נדירים, צוואר הרחם עשוי לבלוט מבעד פתח הנרתיק.

צניחת רחם מתרחשת אצל נשים שעברו לידה דרך הנרתיק ולידת תינוק במשקל גדול במיוחד, שכן גודלו משפיע ומחליש את התמיכה בנרתיק. ירידה ברמת הורמון האסטרוגן לאחר גיל המעבר עשויה להגדיל את הסיכון לצניחת רחם. רצפת האגן עשויה להיחלש אצל נשים הסובלות מהשמנת יתר ונשים הסובלות משיעול כרוני או עצירות.

ניתוח לצניחת רחם

לעיתים הטיפול יבוצע על ידי החדרת דיאפרגמה לצורך תמיכה אזורית. הדיאפרגמה עשויה מפלסטיק שצורתו עגולה כטבעת. את הטבעת ניתן להציב בתוך הנרתיק כדי להעניק תמיכה לרחם ולמנוע את הסימפטומים.

כדי לתקן רקמות שנפגעו או נחלשו באזור רצפת האגן, רופאים רבים מציעים ניתוחים באמצעות הגישה הנרתיקית, כאשר במקרים אחרים יועדף ניתוח דרך אזור הבטן. כריתת רחם, תיתכן גם. כחלופה לניתוח נרתיקי או בטני, עשוי הרופא להמליץ על ניתוח פולשני פחות באמצעות חדירה לפרוסקופית. הליך זה כרוך בביצוע חתכים קטנים באזור הבטן, שימוש במכשירי ניתוח מיוחדים ומצלמה המוחדרת לגוף ומנחה את המנתח במהלך הפרוצדורה הכירורגית.

כיום, קיימת אפשרות לאמץ רקמות זרות וחומרים סינתטיים לצורך השתלה. רקמות אלה מוצמדות לרצפת אגן חלשה ותומכות באיברי האגן. בדומה לכך, ניתן להשתמש ברקמות המנותח עצמו למטרה זהה.

צניחת רחם – ניתוח לפרוסקופי

ניתוח לפרוסקופי הוא ניתוח המבוצע בשיטה מודרנית המבוססת על החדרת מצלמה לגוף המטופל דרך חתכים בגוף. המצלמה משמשת לפיקוח והנחיית המנתח בעת ביצוע הניתוח. בשנים האחרונות גובר השימוש בשיטת טיפול זאת. במהלך הניתוח, מוחדרת רשת ממקור סינטטי המרימה את הרחם ומחזיקה אותו.

בעבר היה נהוג לבצע כריתת רחם במקרים של החלשות השרירים וצניחת הרחם. שיטה זאת נמצאה כבלתי הולמת אצל נשים הרוצות לשמור על פוריות. יתרון נוסף הנעוץ בפעולה זאת על פני ניתוח כריתת רחם, הוא בסיכון נמוך להופעת צניחה חוזרת.

סיבוכים של ניתוח צניחת רחם

זיהום הוא אחד הסיבוכים השכיחים ביותר. אתר התפר עלול להזדהם בשל היגיינה לקויה והזנחה המלווה בחום והפרשות מקומיות מאזור התפר. בנוסף, בריחת שתן הינה תופעת לוואי נפוצה ומתרחשת כאשר מבנה שלפוחית השתן נפגע כתוצאה מהסרת הרחם. יכולת המטופל לשלוט בשלפוחית השתן נפגמת.

ניתוח כריתת רחם גורם לירידה בפעילות הורמון האסטרגון, דבר המקדם את גיל המעבר ומגביר סיכון להתפתחות סיבוכים הקשורים למערכת כלי הדם ואוסטאופורוזיס.

תקופת החלמה

מרבית הנשים נשארות תחת השגחת בית החולים במשך 24-48 שעות ראשונות שלאחר הניתוח. בדרך כלל, בבוקר שלאחר הניתוח, מוסר הצנתר והמטופל מסוגל לאכול, לשתות ולנוע. תקופת ההחלמה משתנה מאדם לאדם. מרבית הנשים שבות לתפקוד רגיל לאחר שבועיים עד ארבעה.

בתקופה זאת, הגוף צורך אנרגיה בכמות מוגברת כדי לבנות תאים חדשים במסגרת מנגנון הפיצוי וההחלמה, לכן חולים רבים עלולים להרגיש חולשה ועייפות במשך 4-6 שבועות לאחר הניתוח. במקרים בהם מופיע דימום, יש ליידע איש מקצוע.