רופא אורוגניקולוג

אורוגניקולוגיה הוא תחום גניקולוגי העוסק בבעיות ברצפת האגן ומערכת השתן. נשים רבות סובלות מבריחת שתן, הנובעת בדרך כלל מחולשה של רצפת האגן על רקע לידות או הגעה לגיל המעבר.

במקרים אלו, רופאים אורוגניקולוגים יכולים לסייע לשיפור המצב והקלה על בריחת השתן על ידי מספר סוגים של טיפולים, החל מטיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה ותרגילים ועד טיפול כירורגי במקרים קשים יותר.

חשיבות רצפת האגן

רצפת האגן היא קבוצת שרירים ורצועות הנמצאת באזור המפשעה ותוחמת את הרחם, שלפוחית השתן, הרקטום ואיברים נוספים. אצל נשים, לרצפת האגן תפקיד משמעותי ביותר בשליטה במתן השתן וכיווץ השרירים – הוא מסייע למניעת בריחת השתן ומאפשר שליטה במתן השתן והצואה. חולשה של שרירי רצפת האגן עשויה לגרום גם לצניחה של איברים, כמו הרחם, שלפוחית השתן והרקטום – מצב קשה הדורש התערבות רפואית.

תחום האורוגניקולוגיה עוסק בשילוב של כל התחומים הרפואיים העוסקים ברצפת האגן, ורופאים העוסקים בו הם בעלי הכשרה בגניקולוגיה, אורולוגיה וכירורגיה. בישראל, תחום האורוגניקולוגיה הוא בדרך כלל תחום בו עוסקים רופאים גניקולוגים אשר עברו הכשרה מתאימה, ומתמחים בטיפול במקרים העוסקים ברצפת האגן אצל נשים.

אבחון אצל רופא אורוגניקולוג

נשים הפונות לרופא אורוגניקולוג בשל תלונות על בריחת שתן או כל תלונה אחרת הקשורה לרצפת האגן עוברות סדרת בדיקות, הכוללות:

• היסטוריה רפואית והבנת התלונות – בשלב זה הרופא שואל מספר שאלות, כמו לדוגמא על ההריונות והלידות, היסטוריה משפחתית של בריחת שתן, מחלות רקע וכו'. בשלב זה מנסה הרופא לאפיין את התלונות ולחשוב על האבחנות המתאימות לגבי סוג בריחת השתן והגורמים לה.
• בדיקה גופנית – בדיקה גניקולוגית המכוונת לרצפת האגן. בשל נסיונם הרב של האורוגניקולוגים, הם יכולים בעזרת בדיקה זו לאפיין את חולשת האגן ולהחליט על המשך הבירור והטיפול.
• מבחנים אורודינמיים – מבחנים שונים שתפקידם להעריך את השליטה על מתן השתן.
• אולטרסאונד – בדיקת הדמיה המכוונת לדרכי השתן והכליות, ותפקידה לחפש פגמים אנטומיים העלולים להביא לבריחת השתן.
• ציסטוסקופיה – בדיקה בה נכנסים אל שלפוחית השתן באמצעות מצלמה קטנה, ובה מחפשים פגמים אנטומיים העלולים לגרום לבריחת שתן.

טיפול בבריחת שתן

לאחר אבחון הבעיה ואפיון בריחת השתן, יכולים האורוגניקולוגים להציע מספר אפשרויות טיפול. במקרים אלה, מתחילים בדרך כלל מטיפול שמרני אשר אינו מערב פרוצדורות פולשניות, ובמידה והוא לא משיג תוצאות מספקות עוברים לטיפול פולשני. הטיפולים האורוגניקולוגים המקובלים הם:

• טיפול תרופתי – טיפול המתאים בעיקר לנשים הסובלות מבריחת שתן בדחיפות ומשלפוחית שתן היפראקטיבית (כולל מקרים של שלפוחית רגיזה). מדובר בתרופות כמו וסיקר, אשר גורמות להרפיית שלפוחית השתן ובכך מונעות את כיווצה המוגבר המביא לבריחת שתן.
• פיזיותרפיה – אחת הדרכים היעילות לשיפור בריחת השתן הוא על ידי עבודה עם פיזיותרפיסטית, אשר נותנת תרגילים שונים לחיזוק רצפת האגן. לאחר אבחנה אצל אורוגניקולוג, הוא ממליץ בדרך כלל על טיפול פיזיותרפי מכוון לממצאים בבדיקה ולסוג ואופי בריחת השתן.
• ביופידבק – טכניקה בה מחברים את שרירי רצפת האגן לאלקטרודה המודדת את פעילותם, ובעזרתה ניתן "לחנך" את הנשים להפעיל אותם ולשלוט בהם כשורה.
• ניתוח – במידה ושאר הדרכים לא משיגות שיפור במצב, אפשר כמובן לפנות לטיפול כירורגי. בדרך כלל, מבצעים ניתוח הנקרא TVT – Tension free vaginal Tape, אשר בו מניחים סרט מלאכותי אשר מפעיל לחץ על צינור השתן ובכך מסייע לשליטה טובה יותר על מתן השתן. טיפול זה מיועד בדרך כלל לנשים אשר לא הצליחו להשיג שיפור לאחר הטיפול השמרני, והניתוח במקרים אלה מבוצע בהרדמה אפידורלית או כללית.