ביופידבק היא שיטה טיפולית אשר תופסת תאוצה בשנים האחרונות,
כאשר במקרים של בריחת שתן היא יכולה לסייע לשפר את המצב ולהשיג שליטה על מתן השתן. הטיפול בביופידבק מתבסס על חיבור אלקטרודות לאזורים המעורבים בשליטה על מתן שתן (שרירי רצפת האגן, השלפוחית עצמה ומקומות נוספים), ובאמצעות האלקטרודות להשיג קלט בנוגע לפעילות השרירים.
לאחר החיבור, בעזרת פיזיותרפיסטים, מתבקשים המטופלים לנסות להתאפק, ועל פי המידע המושג במכשיר הביופידבק יכולים המטפל והמטופל ללמוד למקד את פעילות השרירים ולשפר את תפקודם. הטיפול בביופידבק הוא טיפול ממושך, וברוב המקרים מושג שיפור לאחר כ-8 שבועות של טיפול.
חולשת שרירי רצפת האגן
אחת הסיבות הנפוצות ביותר לבריחת שתן (בעיקר אצל נשים) היא חולשה של רצפת האגן. רצפת האגן היא קבוצת שרירים אשר בזמן התכווצותם עוזרת למנוע את יציאת השתן החוצה. חולשה בשרירי רצפת האגן עלולה להופיע אחרי הריונות ולידות, כתלות בגיל מבוגר ולאור סיבות נוספות, ובסופו של דבר חולשה כזו יכולה להוביל לבריחת שתן.
חשוב לזכור שחולשה של רצפת האגן היא דבר הפיך, ובעזרת תרגול מתאים, וביצוע אימון ממוקד לשרירים אלה ניתן להשיג שיפור משמעותי בשליטה עליהם ולהקל על בריחת השתן.
איך הביופידבק עובד?
באמצעות ניטור פעולת המרכיבים המעורבים בשליטה על מתן השתן, ניתן להבין האם מפעילים אותם כראוי ולשפר את הפעלתם באופן ממוקד. האלקטרודות מחוברות בדרך כלל במספר אתרים חשובים, הכוללים:
- פי הטבעת – אלקטרודות המחוברות בצורה שאינה פולשנית, ומספקות מידע בנוגע לכיווץ השרירים החשובים לשליטה על מתן השתן. באמצעות מידע זה, לומדים המטופלים להפעיל את השרירים הרלוונטים (במהלך התרגול ובמיוחד בחיי היום יום).
- שרירי הבטן – מטופלים רבים משתמשים בכיווץ שרירי הבטן בזמן התרגול, דבר שהוא כמובן שגוי. באמצעות ניטור שרירי הבטן ניתן לשים לב לכך ולתקן את הטעות.
- הנרתיק ופנים פי הטבעת – חיבור פולשני יותר, המתאים כאשר רוצים לנטר בצורה טובה יותר את שרירי רצפת האגן.
קיימת חשיבות גדולה לחיבור האלקטרודות באזור פי הטבעת מכיוון ששרירי רצפת האגן משפיעים גם על כיווץ פי הטבעת, ולכן בדרך זו ניתן לנטר את פעילותם. לאחר החיבור לאלקטרודות, המטופלים מתבקשים לבצע סוגים שונים של תרגילים, ובעזרת המוניטור המחובר לגוף ניתן לבחון את כיווץ השרירים ותפקודם.
במהלך ביצוע התרגילים, לומדים המטופלים להשתמש בשרירים שלהם בצורה טובה יותר כך שישיגו אפקט משמעותי יותר בפעולתם בשליטה על מתן השתן. השליטה בשרירים אלה מושגת בעיקר בזכות החיבור למוניטור, אשר מספק למטופלים את ה"פידבק" לגבי פעילותם והשיפור שהם משיגים.
חשיבות תפקידו של המטפל
טיפול ביופידבק אינו מבוצע כמובן באופן עצמאי, וכל טיפול כזה חייב להיות מועבר על ידי מטפל (בדרך כלל פיזיותרפיסט) אשר הוסמך לכך. מלבד החשיבות של חיבור האלקטרודות למקומות הנכונים, על המטפל ללמד את המטופל להשתמש בשרירים בצורה נכונה ולמקד את התרגול על השרירים החלשים יותר. בדרך זו, כל מפגש מספק אימון משמעותי למטופלים אשר לומדים לחזק את השרירים החלשים אשר גורמים להם לבריחת שתן.
תרגול ביתי
טיפול הביופידבק אינו מסתיים בקליניקה של המטפל, אלא חייב להימשך גם בבית על ידי ביצוע תרגילים מתאימים. לאחר שבטיפול למד המטופל איך להפעיל את השרירים בצורה נכונה, עליו לתרגל זאת באמצעות תרגילים שונים אשר יינתנו לו על ידי המטפל. בזכות הניטור שבוצע, המטופל יודע איך לתרגל את שרירי רצפת האגן והסוגרים בצורה הטובה ביותר, ומפעם לפעם הוא יכול לראות את השיפור המושג גם מבחינת השליטה על מתן השתן וגם על צג המוניטור.
ראו גם:
