דליפת שתן והשמנת יתר

בריחת שתן היא בעיה ממנה סובלות נשים רבות. אמנם הבעיה נפוצה יותר בקרב קשישים, אך בריחת שתן יכולה להתרחש בכל הגילים.

בקרב הנשים, קיים סיכוי גבוה פי שניים לחוות דליפות שתן בהשוואה לגברים. דליפת שתן מתאפיינת במעבר של כמות קטנה של שתן באופן בלתי רצוני או דחף פתאומי ליטול שתן. חומרת המצב משתנה מאדם לאדם.

מהם הגורמים?

דליפת שתן מתרחשת בעקבות בעיות עם השרירים והעצבים האחראיים על שליטה בעת מתן השתן והחזקתו בתוך השלפוחית. הגוף מאחסן את השתן בשלפוחית השתן, איבר דמוי בלון. שלפוחית השתן מתחברת לשופכה, צינור שדרכו השתן מסולקת מהגוף.

בעת מתן שתן, השרירים בקיר של שלפוחית השתן, מתכווצים. במקביל, שרירי הסוגרים המקיפים את השופכה נרפים ומאפשרים את מעבר השתן. דליפת שתן מתרחשת כאשר שרירי שלפוחית השתן מתכווצים בפתאומיות או לחילופין, כאשר שרירי הסוגרים אינם חזקים די.

עודף משקל יכול להגדיל את הסיכויים לדליפת שתן בשל הצטברותו של משקל עודף באזור הבטן. בעת נשיאת משקל עודף באזור הבטן, הקילוגרמים העודפים נוטים להפעיל לחץ נוסף על שלפוחית השתן. לחץ נוסף מוביל לדליפות שתן.

פעולות נוספות הגורמות לבריחת שתן הן צחוק, עיטוש, שיעול או כריעה. השמנת יתר יכולה להחמיר באופן ניכר את המצב. החדשות הטובות הן כי ירידה במשקל יכולה לעתים קרובות להפחית ואף למגר את התופעה. אם אתם רוצים להתחיל בתהליך ירידה במשקל, מומלץ לקרוא קודם על טיפים נכונים לירידה במשקל – מהם הגורמים לה וכיצד אפשר באופן הבטוח ביותר להגיע לירידה במשקל וכתוצאה מכך גם להנמיך את הסיכוי לדליפת שתן.

תסמינים לבריחת שתן

בריחת שתן מתרחשת בעת הפעלת לחץ על שלפוחית השתן כתוצאה משיעול, עיטוש, צחוק, פעילות גופנית או הרמת חפצים כבדים. כמו כן, בריחת שתן מתרחשת כאשר שריר הסוגר של שלפוחית השתן נחלש.

אצל נשים, שינויים פיזיולוגיים הנובעים מהריון, לידה וגיל המעבר יכולים לגרום לבריחת שתן. אצל גברים, הסרה של בלוטת הערמונית יכול להוביל לבריחת שתן.

בריחת שתן מתוארת כדחף פתאומי, אינטנסיבי וגובר להטלת השתן באופן בלתי רצוני. זיהומים בדרכי השתן, המלווים פעמים רבות בתחושת צריבה וכאב, חומרים המגרים את שלפוחית השתן, בעיות מעיים, מחלת פרקינסון, מחלת אלצהיימר, שבץ, פציעה או נזק למערכת עצבים הקשורים לטרשת נפוצה כל אלה מהווים גורמים אשר עלולים להוביל לדליפת שתן.

דרכי אבחון

ראשית, הרופא עשוי להמליץ למטופל לנהל מעקב רשום אחר הטלת השתן ודליפת שתן במהלך היום. כמו כן, נדרש המטופל לצרף מידע בנוגע לכמות הנוזלים אותה הוא צורך במהלך היום ואת כמות השתן אותה נטל.

בדיקה נוספת הינה בדיקת שתן. תפוקת שתן, הדמיות כמו אולטרסאונד, רנטגן וציסטוסקופ, הינם כלים נוספים המשמשים לאבחון.

כיצד מטפלים בדליפת שתן בעקבות השמנת יתר?

ירידה במשקל עשויה להפחית דליפת שתן. ממצאי מחקרים מראים כי ירידה ב-5 אחוזים מהמשקל, מפחיתים משמעותית את התסמינים ועשויים אף למנוע את התופעה. בנוסף לכך, שינויים תזונתיים, כגון הימנעות מקפאין, יכולים לעזור אף הם. במקרים מסוימים, יש צורך בניתוח כדי להקל על התסמינים.

קיימים סוגי ניתוחים רבים המטפלים בדליפת שתן. אחת השיטות הינה שימוש בסרט נרתיקי חופשי ממתח (TVT). במסגרת ניתוח זה, ממוקם סרט סינטתי מתחת לשופכה האמצעית, אשר פועל לחיזוק הליגמנטים הפרה-שופכתיים המוחלשים. הסרט מועבר לגוף באמצעות מספר דרכים, מכיוון הנרתיק לכיוון דופן הבטן, או מכיוון דופן הבטן לכיוון הנרתיק.

הסוג השני הינו TOT, סרט העובר דרך שריר האובטורטור. זוהי שיטה חלופית לקודמת, אשר במסגרתה הסרט הסינטתי מונח באזור השופכה האמצעית בזוית חדה פחות מאשר בשיטת ה-TVT. לשיטה זאת יתרון בכך שקיימת הפרעה חסימתית פחותה יותר לריקון השתן. השמנת יתר משפיעה על הצלחת הניתוח. למעשה, נצפתה יעילות נמוכה יותר בקרב אנשים אשר אובחנו עם השמנת יתר.