הביטוי "להשתין מצחוק" הוא ביטוי מוכר שמיועד להדגיש עד כמה בדיחה או סיפור ששמענו הצחיקו אותנו. 
יחד עם זאת, ישנם לא מעט אנשים ובעיקר נשים שמשתינים מצחוק כמעט בכל פעם שהם צוחקים, או משתעלים, או מתעטשים והסיפור הזה הוא לא מצחיק בכלל.
בריחת שתן היא תופעה מוכרת מאוד, בעיקר בקרב נשים מבוגרות, אולם גם גברים ואנשים צעירים יותר יכולים לסבול ממנה. קיימים מספר מנגנונים הגורמים לבריחת שתן אולם המוכר ביותר, וזה שגורם לתופעה של בריחת שתן בנשים בגיל המבוגר קשור לרפיון של שרירי רצפת האגן כתוצאה משילוב של מספר גורמים.
הבעיה המשמעותית ביותר בבריחת שתן היא פגיעה באיכות החיים. מה שחמור ביותר הוא שמכיוון שמדובר בבעיה מביכה לכל הדעות, אנשים רבים נמנעים מלפנות לעזרה בנושא תוך כדי שהם משלימים עם העובדה שזה המצב ולא ניתן לעשות דבר העניין. החדשות הטובות הן שזה לא כך ויש מספר דרכים שונות ומגוונת להתמודד עם הבעיה. אחת מהדרכים הללו היא טיפול התנהגותי.
סוגי בריחת שתן
הסיבות הנפוצות לדליפת שתן אצל נשים קשורות בעיקר לשינויים במבנה של רצפת האגן שחלים עם השנים: השרירים המחזיקים את איברי האגן, ביניהם גם את שלפוחית השתן, עוברים התרופפות עם השנים עקב השפעות הורמונאליות וכמובן שבעקבות הריונות ולידות. עקב כך גם השרירים שעוזרים להחזיק את צינור השתן סוג ולפתוח אותו באופן רצוני נרפים ולכן כל עלייה בלחץ הבטני (כמו צחוק, שיעול או עיטוש) גורמת לשתן לברוח.
במקרים של דליפת שתן אצל גברים, רבים מהם סובלים מתכיפות במתן שתן על רקע הגדלה של הפרוסטטה. הגדלה של הפרוסטטה היא תופעה נפוצה מאוד וגברים רבים עוברים ניתוח להסרה של הבלוטה. הניתוח מחמיר לעיתים את בעיית בריחת השתן שכן הוא פוגע בשרירים שסביב צינור השופכה. הטיפול ההתנהגותי בבריחת שתן יכול לעיתים לעזור כשהוא בא "לבד", אולם לעיתים יש צורך לשלב איתו טיפולים נוספים כמו טיפולי פיזיותרפיה או טיפולים תרופתיים.
טיפול התנהגותי בבריחת שתן – הליך הטיפול
הבסיס לטיפול התנהגותי טוב בעל תוצאות שיטיבו עם המטופל הוא בראש ובראשונה שיתוף הפעולה שלו. הטיפול ההתנהגותי מבוסס ברובו על שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל והוא דורש התמדה ותרגול. הכימיה בין המטפל למטופל היא חשובה מאוד ולכן אם את או אתה מרגישים שהמטפל שמצאתם לא "מתאים לכם", אל תהססו לחפש אחד אחר.
ראשית, המטופל לומד לזהות את התחושות המקדימות הספציפיות של בריחת שתן אצלו ולאחר מכן מתחיל תהליך למידה של טכניקות כיווץ והרפיה של שרירים שיכולות לעזור להתאפקות, בכדי שיוכל להגיע אל השירותים בזמן, כשהוא מרגיש צורך להתרוקן.
המטופל מקבל תרגילים שיעזרו לו לחזק את שרירי רצפת האגן ולשלוט בהם בצורה טובה יותר, וחשוב מאוד להקפיד על תרגול קבוע ויומיומי שלהם. בנוסף, המטפל מלמד את המטופל על הרגלי שתייה והתרוקנות נכונים- כמות השתייה והזמן בו שותים הם שני גורמים חשובים שמשפיעים על היכולת של המטופל להספיק להגיע לשירותים בזמן. המטופלים לומדים לזהות את הקיבולת של שלפוחית השתן שלהם ולהתאים את הרגלי השתייה שלהם אליה.
פרט לכך, המטופל לומד לתזמן את הנשימות ולהפעיל את שרירי הבטן בצורה שתמנע בריחה של שתן. הדבר דורש תרגול רב אבל חשוב מאוד להתמיד בכך ולא להיכנע לתסכולים שעשויים לצוץ במהלך הדרך.
לסיכום, ניתן לומר כי הטיפול ההתנהגותי יכול בהחלט לסייע לנשים וגברים הסובלים מבריחת שתן. ההדרכה מבוצעת לרוב על ידי פיזיותרפיסטים ויכולה להיות משולבת גם עם טיפולים פיזיותרפיים נוספים ובמידת הצורך אפשר לשלבם גם עם טיפול תרופתי. מידת ההצלחה של הטיפול תלויה במידה רבה בשיתוף הפעולה ובתרגול של המטופל.
